ביקורת ספרותית על רשימת המשאלות - פרוזה # מאת לורי נלסון ספילמן
ספר טוב

---

ספר קליל, זורם ובגלל שהוא נטול גינונים, הוא כיפי והייתי מקטלגת אותו כספר לנשים.
משאלה בדרך כלל מתקשרת למסורת של כיבוי אורות על גבי עוגת יום ההולדת.
התחלתי לשאול את עצמי האם הגשמתי את משאלותיי? מה עלי לתקן? האם המטבע שזרקתי במזרקה ברומא, לפני כמה שנים עשה את העבודה? האם ביקשתי משאלות ריאליות שאני יכולה לעמוד בהן? האם עמדתי ביעדים שקבעתי לעצמי? כמה פעמים שיניתי את יעדיי מכורח המציאות בזמן נתון?
ככל שהספר פשוט, אצלי הוא עורר שאלות, וגרם לי לסוג של חשבון נפש ומאזן בוחן עם "האני" שלי. זה בריא לבצע כזה ניקיון של מחשבות ויעדים מידי פעם, זהו סוג של "צום מיצים" שמנקים את הגוף מרעלים ומרעננים את המשאלות והיעדים.
הספר נכתב בגוף ראשון על ידי ברט בולינג'ר בת ה-34, והוא נפתח במותה של האם אליזבת בולינג'ר מסרטן השחלות.
ביום סעודת האבל ברט מפשפשת אחר בקבוק שמפניה נדיר ויקר, שנרכש להרמת כוסית ונשמר לחגיגה ואישור שהאם הבריאה לגמרי מהסרטן, אך משהו אחר נמצא שם.... יומן.
ציטוט מעמוד 10: "משהו אחר מושך את מבטי, משהו שנעוץ בין המחבוא של השמפניה לזוג נעלי זמש שטוחות. אני מושיטה אליו את ידי. ספרון דק ואדום – יומן אישי, כך זה נראה – קשור בסרט צהוב דהוי. כריכת עור סדוקה ובלויה, שאליה מוצמד כרטיס ברכה בצורת לב: ברט, כך היא כתבה בו, תשמרי את היומן ליום אחר, כשתרגישי חזקה יותר. היום רק תרימי כוסית לכבוד שתינו, יקירתי. איזה צמד חמד היינו. באהבה, אמא."
ביומן הזה יש סוד בשביל לגלות אותו תצטרכו לקרוא בעצמכם.
למשפחת בולינג'ר חברת קוסמטיקה משפחתית המורכבת מברט ושני אחים. ברט הייתה בטוחה שהיא מתעשרת והופכת להיות המנכלי"ת של חברת הקוסמטיקה המשפחתית, אבל לתדהמתה היא לא יורשת כלום. ברט יכולה לזכות בירושה, אלא אם כן תגשים את רשימת המשאלות, אותן הציבה לעצמה בהיותה בת 14 ולא פחות או יותר - תוך שנה!
האם הגדילה לעשות ומתנה תנאי הזוי שלא מספיק שהיא לא תהיה מנכלי"ת היא מפוטרת מהחברה.
בעזרת הצוואה האם התוותה לברט חיים מקצועיים ואישיים חדשים. ובמה זה התבטא?
להלן חלק מהרשימה:
תינוק, כלב, חברה של קרי ניוסום (חברת ילדות), לקנות סוס, לעזור לחלשים, שיהיו לה יחסים טובים עם אבא, להיות מורה ולהתאהב...שזו הייתה הכי קשה.
בין משימה למשימה ברט קבלה מכתב מבראד- העו"ד שהוציא לפועל את הצוואה.
לאנדרו החבר שעימו ניהלה זוגיות היא סיפרה על הצואה של האם רק לאחר זמן מה ושהצליחה לעכל את "החיים החדשים".
אנדרו היה בן יחיד לאבא נגר פשוט ואם שעובדת במעדנייה. בכדי לפצות על מוצאו אנדרו הקדיש את כל חיו הבוגרים לצבירת סממני הצלחה. כשהאור בקצה המנהרה התמסמס, אנדרו מקבל רגלים קרות ויוצא מהתמונה.
על ברט עוברת שנה לא קלה עם הרבה מאוד מצוקות, קשיים וכעס והכול כדי להגשים את רשימת המשאלות שהאם הותירה בצואה. בדרך היא "כמעט מתאהבת" וכולם נראים לה "האביר על הסוס הלבן", אך לא אליהם האם כיוונה.
כמו בסרטים האמריקאים הדרך מפרכת אבל הסוף טוב יש HAPPY END !
פרקי הספר קצרים ונקראים במהירות.
כמו בחיים, ולמרות שיש גם כמה קטעים עצובים המעוררים חמלה, שזורים במסע הזה לא מעט משפטים שמעלים חיוך על השפתיים.
הקורא מלווה את הגיבורה בכל מסע "רשימת המשאלות".
יש בסיפור הזה הרבה חן, אהבה, הגשמה עצמית, תקווה ומערכת יחסים מאוד מיוחדת בין ברט לאליזבת.
בפרק "התודות" משפט הסיום מעגן בתוכו את כל מה שהספר הזה יעשה לכל מי שיחליט לקרוא. ציטוט: "לבסוף, הספר הזה שייך לכל ילדה ואישה שמעזה לא רק לשאוף אוויר אלא גם לשאוף לאושר".
ספר מתוק ומזמין צביטה בלחיים שמנמנות ...מסקנה- הגשימו חלומות כי כל יום שעובר לא חוזר...
ממליצה בחום.
לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על רשימת המשאלות - פרוזה #