זה לא קרה לי כבר זמן מה, להתחיל לקרוא ספר ואז לסיים לקרוא אותו בכזו מהירות, ועוד להנות ולהתרגש ממנו בכלל לא מובן מאליו.
ספר ספק דרמה, ספק מתח ישראלי ששווה להכניס לרפרטואר הקריאה שלכם.

יפתח בן ארי, עובד שגרירות ישראל בקוסטה ריקה חוזר לארץ לאחר שליחות ארוכה טרם יציאתו לשליחות נוספת בבולגריה, בארץ, מבלי להתכוון בכלל הוא מכיר את אלה שלימים תהפוך להיות אהבת חייו, אישתו ואם בנו.
הכל נראה בסדר, הם טסים יחד לשליחות, מתחתנים, יולדים את נווה וניכר כי עם כל הקשיים של העבודה בשגרירות הם יחסית מצליחים לחיות חיי משפחה הרחק מישראל אבל בחברה מוכרת ועוזרת. לאחר זמן מה אלה מרגישה שהיא רוצה לחזור לארץ, למשפחתה ולסביבה המוכרת לה כל חייה ועל כן הם אורזים ונוסעים לסופיה לחופשה טרם העזיבה. יום לפני עזיבתם את בולגריה לצמיתות אלה מאבדת את חייה בתאונת דרכים ואילו יפתח מרגיש שחייו נכנסים לבועה בה הוא צריך לחזור לארץ, להתחיל שם את חייו כמעט מאפס ולגדל את נווה בעצמו.

הוא מגיע לארץ ולאחר זמן מה מכיר את אמילי, הסייעת בגן הילדים אליו רשם את נווה, הוא לא מצפה לכך והפרפרים בבטן שלו מתחילים להתעופף - הוא מתאהב באמילי, שנה לאחר שאיבד את אלה, מה שגורם לו להיכנס למגננה ולנסות להבין כיצד הוא מצליח להתגבר על כל התחושות שאופפות אותו ולהמשיך לשקם את חייו.
מה שהוא לא יודע זה את הסוד שסובב את אמילי, את נווה, את אלה ובעצם שכל מה שהוא הכיר עד עכשיו היה עטוף בסודות מישראל ועד בולגריה.

מדובר בספר בן 200 וקצת עמודים שהרגישות פה נוטפת מכל עמוד כמעט, גם עכשיו לאחר שסיימתי את הספר קשה לי קצת לקבל שבאמת נפל בחלקי לקרוא רומן שהוא גם קצת דרמטי, גם הופך לספר מתח בשלב מסוים וגם כתוב בצורה טובה על ידי ישראלי וזה לא מתוך זלזול בסופרים ישראלים כי מי אני בעצם אלא נטו מתוך קריאה של ספרים שנכתבו בידי סופרים ישראלים שלא אהבתי כלל וזה עוד בלשון המעטה.
היו בספר נקודות שהיה חסר לי בהם מעט בשר אבל כל השאר הצליח לפצות בהחלט על החסך ויכולה להגיד בפה מלא שנהנתי מכל רגע עד כדי כך שסיימתי את הספר באותה יממה.

מומלץ לגמרי בלי לחשוב פעמיים!
וגם כאן, זהו הספר השני ברציפות שאני מתלהבת מהכריכה שלו - מדובר בצילום נהדר ורגיש מאד שעוטף בצורה נהדרת את הספר ואת העלילה שבו, פשוט נפלא.

זה לא קרה לי כבר זמן מה, להתחיל לקרוא ספר ואז לסיים לקרוא אותו בכזו מהירות, ועוד להנות ולהתרגש ממנו בכלל לא מובן מאליו.
ספר ספק דרמה, ספק מתח ישראלי ששווה להכניס לרפרטואר הקריאה שלכם.

יפתח בן ארי, עובד שגרירות ישראל בקוסטה ריקה חוזר לארץ לאחר שליחות ארוכה טרם יציאתו לשליחות נוספת בבולגריה, בארץ, מבלי להתכוון בכלל הוא מכיר את אלה שלימים תהפוך להיות אהבת חייו, אישתו ואם בנו.
הכל נראה בסדר, הם טסים יחד לשליחות, מתחתנים, יולדים את נווה וניכר כי עם כל הקשיים של העבודה בשגרירות הם יחסית מצליחים לחיות חיי משפחה הרחק מישראל אבל בחברה מוכרת ועוזרת. לאחר זמן מה אלה מרגישה שהיא רוצה לחזור לארץ, למשפחתה ולסביבה המוכרת לה כל חייה ועל כן הם אורזים ונוסעים לסופיה לחופשה טרם העזיבה. יום לפני עזיבתם את בולגריה לצמיתות אלה מאבדת את חייה בתאונת דרכים ואילו יפתח מרגיש שחייו נכנסים לבועה בה הוא צריך לחזור לארץ, להתחיל שם את חייו כמעט מאפס ולגדל את נווה בעצמו.

הוא מגיע לארץ ולאחר זמן מה מכיר את אמילי, הסייעת בגן הילדים אליו רשם את נווה, הוא לא מצפה לכך והפרפרים בבטן שלו מתחילים להתעופף - הוא מתאהב באמילי, שנה לאחר שאיבד את אלה, מה שגורם לו להיכנס למגננה ולנסות להבין כיצד הוא מצליח להתגבר על כל התחושות שאופפות אותו ולהמשיך לשקם את חייו.
מה שהוא לא יודע זה את הסוד שסובב את אמילי, את נווה, את אלה ובעצם שכל מה שהוא הכיר עד עכשיו היה עטוף בסודות מישראל ועד בולגריה.

מדובר בספר בן 200 וקצת עמודים שהרגישות פה נוטפת מכל עמוד כמעט, גם עכשיו לאחר שסיימתי את הספר קשה לי קצת לקבל שבאמת נפל בחלקי לקרוא רומן שהוא גם קצת דרמטי, גם הופך לספר מתח בשלב מסוים וגם כתוב בצורה טובה על ידי ישראלי וזה לא מתוך זלזול בסופרים ישראלים כי מי אני בעצם אלא נטו מתוך קריאה של ספרים שנכתבו בידי סופרים ישראלים שלא אהבתי כלל וזה עוד בלשון המעטה.
היו בספר נקודות שהיה חסר לי בהם מעט בשר אבל כל השאר הצליח לפצות בהחלט על החסך ויכולה להגיד בפה מלא שנהנתי מכל רגע עד כדי כך שסיימתי את הספר באותה יממה.

מומלץ לגמרי בלי לחשוב פעמיים!
וגם כאן, זהו הספר השני ברציפות שאני מתלהבת מהכריכה שלו - מדובר בצילום נהדר ורגיש מאד שעוטף בצורה נהדרת את הספר ואת העלילה שבו, פשוט נפלא.