ביקורת ספרותית על שבוע בחורף מאת מייב בינצ'י
ספר בסדר

---

"חמוד" כך הגדירה א' זוגתי שתחיה את "שבוע בחורף", בעודה קוראת אותו.
אך עוד בטרם הגיע אל סיומו זה, ובעודה קוראת בו, כמעט הגיעה היא אל סיומה - כשהיא נופלת בההירות אל חולי מהסוג המבאס - "התקף אפנדציטיס".
בלי להתכוון או לתכנן - הופ - מיון. אבחון. ניתוח. עוד יומיים ומשהו בית חולים וזה.
הקיצר, מוצא עצמי לילה ויום ועוד לילה - טוב, די - מבלה בבית חולים.
רק מה? אני בקושי הבאתי איזה חולצה להחלפה/ בעוד א' - בעיצמו של התקף בעודה מתפתלת מכאב ומקיאה חליפות - לא מתבלבלת ואורזת בשלוש דקות בתיקה קולקציית בגדים כמו לחופשה וגם את "שבוע בחורף"
אופטימיות משונה.
עוד הקיצר, מוצא עצמי, כאמור, בשעת לילה מאוחרת באיזה חדר המתנה רק אני ו"שבוע בחורף".
מה עושה? מנסה.
ממשיך למצוא עצמי - בשעת לילה עוד יותר מאוחרת או בוקר מוקדמת לבד (בערך) בחדר התאוששות וכן הלאה - כך יומיים-שלושה, אבל, מי סופר.
מה עושה? - ממשיך עם "שבוע בחורף" עד סופו שלא שונה בהרבה מהתחלתו.


אירלנד. צלע הר על חוף הים. פנסיון-מלון קטן ומשפחתי.
אסופת סיפורים קצרים - כל אחד - סיפורה של דמות אחת/אחד אחר/ת.
המכנה המשותף היחיד לכל הדמויות - כל הדמויות מתארחות לשבוע של חופשת חורף (כולן באותו השבוע) באותו המלון.
(הסיפורים נפתחים בסיפור הקצר הראשון על בעלת המלון).
הרבה דמויות בספר. רובן פלקטיות.
הסיפורים: בחלקם סיפורים נחמדים, בחלקם סתמיים (שניים זכו לדילוג אצלי, לאחר שלא נתרוממו לשום מקום), אחד או שניים יותר מותחים.
לי הספר הזכיר משהו כמו סדרת טלוויזיה המורכבת מפרקים - כשבכל פרק הסיפור שלו
וברקע דמויות קבועות - כאן הקבועות: מנהלת ועובדי המקום.

יכול להיות נחמד. יכול להיות משעמם. לטעמי - יותר מדיי סיפורים נטולי עומק.
הייתי מעדיף, אם כבר זה הפורמט משהו כמו ויתור על מחצית הסיפורים ומתן עומק לכל סיפור ולכל דמות.
אפשד להעביר איתו זמן. הוא זורם יפה. לא דורש ריכוז. בקיצור, בסדר כזה - לא הרבה מעבר.
סםר נסיעות לדוגמא.

» ביקורות נוספות של
» ביקורות נוספות על שבוע בחורף