ביקורת ספרותית על המוות והפינגווין מאת אנדריי קורקוב
ספר מעולה

---

לפני, בערך שנה, נסעתי בכביש סיבירי נידח למדי.
תוך כדי הנסיעה הנופים האנושיים התחילו להכנס לתוך האוטו, ובהמשך גם לתוכי. אני זוכר את הסיפורים של האנשים שפגשתי בכל מיני דוכנים בדרכים, בחנויות קטנות עם מעט סחורה, או בירידים בכניסות לכפרים קטנים.

הנסיעה ארכה שבוע, ימים, ולקראתה סיומה - כבר הרגשתי איך הכביש הזה, הכפרים הקטנים שבצדי הדרך, האנשים והנופים מספרים סיפור כל כך אחר.

ככה גם הספר הזה, ויקטור, פינגווין , מישה ועוד שלל דמויות הופכים להיות סיפור מלא חיים, ולמרות ההתחלה הבלתי אפשרית הכל נראה הגיוני.

קצת על הנסיעה ההיא אפשר לקרוא כאן
http://40mm.blogspot.co.il/2015/07/blog-post.html

» ביקורות נוספות של סמיון
» ביקורות נוספות על המוות והפינגווין