ביקורת ספרותית על ההיסטוריה של המחר מאת יובל נח הררי
ספר מעולה

---

ספר מרתק, בעיקר בגלל היומרנות שבו.
הספר מתחיל בניתוח מעניין (שרובו כבר נוסח בספר הקודם של יובל נח הררי) של החיה המכונה אדם, ההנחה היסודית היא שהאדם מחפש ודאות, ודאות כלפי מזון, אזורי מחיה, ומצבו הגופני. כדי לייצר ודאות כזאת נוצר המדע. המדע מאפשר בחינה שיטתית של עובדות ויצירת ודאות . באמצעות הוודאות ננצח, כלומר המין האנושי ינצח. ניצחון פירושו אין רעב, אזורי המחיה בטוחים והגוף כמעט ואינו חולה.
העדר הוודאות ,לעומת זאת, מחזיר את אלוהים לקדמת הבמה או לפחות לשוליים הסהרוריים שלה, וזה, לפי הספר, אופציה גרועה מאד. מי שמחזיק בתפיסה הזאת הוא חשוך.

דילמת הוודאות או האי וודאות לא הוכרעה, רק בעמודים האחרונים יובל נח הררי מסביר שמהפיכת המידע היא בסך הכל הצומת הבא שאליו אנחנו דוהרים באוטו פתוח ואחרי שהורדנו את אלוהים בצומת הקודם, לקראת הצומת הקרוב האנושות תוכל לבחור האם התמסרות האובססיבית לאיסוף נתונים בטבלאות ופיתוח יכולות חישוב אינסופיות ,אכן תפתור את השאלה מה לעזאזל אנחנו עושים פה או אולי יצר החיים שלנו דווקא מונע מהעדרה של הוודאות .

יש לי תחושה משונה שבצומת הבאה בפינה מוצלת יושב לו אלוהים על שרפרף ומתפוצץ מצחוק מהנסיון הזה .

מאד אהבתי את הבקורת של תומר פרסיקו על הספר ואת התשובה של יובל נח הררי - מעניין מאד
http://tomerpersico.com/2015/05/10/harari_critique/

» ביקורות נוספות של סמיון
» ביקורות נוספות על ההיסטוריה של המחר