ביקורת ספרותית על בינת השכוי - ספריה לעם #244 מאת אביגדור דגן
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 2 ביוני, 2016
ע"י shila1973


היתה לי כלבה, שועלית בעצם.
עם עיניים כמעט צהובות ופרווה חומה כתמתמה.
היא היתה עצובה רוב הזמן כי החיים התאכזרו אליה אבל באמת שניסתה להיות אופטימית: היא מעולם לא ליקקה אותי אך היתה תוחבת ראשה בין רגליי בכל פעם שהייתי ניגשת אליה ורק אז, שירכיי הנוקשות כרוכות סביב ראשה הקט והיתה חשה בלחץ מה, הרשתה לעצמה להרגע והיתה מתמכרת לליטופי לאורך גופה ועד לקצה זנבה.
היא הזכירה לי טיפה את טמפל גרנדין לפני שפרסמה את תכניתה הגאונית לטיפול הומאני בפרות המובלות לשחיטה, כשהיתה עוד סטודנטית באוניברסיטה.
היא המציאה מכשיר העשוי קורות עץ, מעין מלחציים ובעיתות לחץ ומצוקה היתה נדחקת לתוכו וכך שראשה מצד אחד והחלק התחתון של גופה מצידו השני, היתה נרגעת. זה היה החיבוק, העידוד שגופה ייחל לו מכיוון שלא יכלה ליצור אינטראקציה עם בני האדם. האוטיזם, מנע זאת ממנה.
וכך גם כלבתי האומללה, למודת סבל ובעל עבר בעייתי ולוטה בערפל לא ידעה איך ליצור קשרים אידאליים והיתה מקרבת את אפה הלח אל פרק כף ידי ומותירה עקיבות על הדופק, בדיוק שם והוריד הירקרק היה טיפה מתנפח לאות תודה.
למדתי לקרוא את כל סימני החיבה שלה לאט לאט: השמחה שלה היה חרישית והכרת התודה מחצה לי את הסרעפת פעמים רבות.
היא היתה מחכה לי שאוציא אותה מוקדם בבוקר והיתה סבלנית עמי לנוכח כל קורותיה.
היא מאוד אהבה להקשיב לשירתו של ביאליק. היינו יוצאות לכיוון פארק הכלבים ושם הייתי יושבת על ספסל והיא לצידי.
קראתי לה בקול רם ובהטעמה את ״בעיר ההריגה״ והיא היתה שולחת לי את מבטי סאן אנטוניו שלה, העיר בה נמצאה מדממת וחבולה.
לעיתים ייללה חרישית והייתי גם אני מקשיבה לה.
לשתינו היה עול לפרוק.

ואז קרה מה שקרה.
ארבעה ימים נפקדתי מביתי, בן זוגי ואנוכי טסנו להולנד להשתתף בלווית אביו.
הילדים נותרו בבית וחברתי הטובה שמרה עליהם.
היה כיאוס מוחלט, הקטנה בכתה ללא סוף, לא ישנה בלילות ולא התעוררה לבית הספר, הבית היה על גלגלים וכשחזרתי חשכו עיניי:
הכלבה כרסמה את כל הכריות, לעסה מחצית מהברביות של בתי והתמקמה בקומה השניה, בחדרי, אותו הפכה לממלכה הבלעדית שלה.
עייפה ומתוסכלת עליתי למעלה והוריתי לה לרדת חזרה אל הסלון.
היא הביטה דרכי כאילו הייתי אוויר. חזרתי על דבריי במשנה תוקף.
שומדבר.
ואז קרבתי אליה במהירות במטרה למשוך לה בקולר ולגרור אותה למטה.
כל כאביי, כל אסונותי, כל תסכולי גם יחד נתגלמו בהחלטה הקריטית הזאת.

היא קפצה ממקומה ונשכה אותי בכף ידי השמאלית, לא פסחה על המפרק החביב עליה וניקבה אף אותו.
מההלם והכעס והעלבון סילקתי את היד הפצועה וניסיתי לאחוז בה ביד הימנית אך עד מהרה גם ממנה נשרו פיסות עור ושומן.
תוך דקות האדים השטיח וכשטרחתי סופסוף לבחון את ידיי, נפלתי אחורה מההלם.
סחרחורת אחזה בי והאדרנלין שצף כמו מפלי הניאגרה.
ירדתי למטה מותירה אחרי שובל של דם והזעקתי את חברתי.
משם היתה הדרך למיון קצרה והשיחה הבהולה לשוטרים שייקחו את הכלבה, קצרה אף יותר.
פחדתי על ילדיי יותר מאשר על עצמי.
היא נלקחה מאיתנו, ממני.
ובמשך זמן רב נטרתי לה על ״הבגידה״, כמעט שנאתי אותה והאשמתי אותה על כל מה שעבר עלי.
מה אפשר לצפות מכלבה שעברה התעללות בעבר? מכלבה שחשה כי נטשו אותה לארבעה ימים תמימים?
יש לה בכלל מידת זמן? אולי זה כמו בחלל; אתה חוזר משם וכולם כבר זקנים ממך.
ההגיון היה ממני והלאה. משוללת הגיון הייתי.
מי שעזר לי להתגבר על הטראומה היה הזמן.
הזמן ובינת השכוי.

כי כשקוראים את התובנות בספר העל זמני הזה, מבינים שבעלי החיים (התרנגול, במקרה הספציפי הזה) הם מעין מראה של פנינו, התשליל שלנו.
ומה שנשקף מעיניהם, מהתנהגותם כלפינו מלמד אותנו רבות על האני שלנו.
אפשר לדמות חיות, תבוניות ככל שיהיו למיודענו ״פורסט גאמפ״; תמים, נאמן המבצע את מלאכתו בדייקנות ואינו מבין מדוע קיים רוע בעולם.
כל יום אצלו הוא טוב למרות שחלק מימיו היו מלאים ברוע ואכזריות.
חייו של רופא הכפר הישיש המספר את סיפורו, עוברים לנגד עינינו.
הוא מתגעגע לאנה, אשתו המנוחה ומעביר את ימיו בטיפול חולי הכפר וכחבר טוב, כמעט משענת אינטלקטואלית משמש לו תרנגולו הנאמן, פדרו.
האחרון עוזר לו לגבש החלטות חשובות לגבי יכולותיו כאיש מקצוע, כאדם.
מאלצו להבחין בטבע הסובב אותם, ביופיה של החמה ותוך כדי כך להפנים את טבע האדם: הסוער והשקט, היפה והמכוער.
ומסתבר, שקשה היה לבן האנוש לקבל את תבונתו של העוף.
פעמים רבות גרשו מעליו וסבר שהוא מקרקר קרקורים חסרי תועלת.
אך ראיית עולמו של הגבר על אף היותה שונה מזו של הרופא, מוכחת ככזו ששווה לאמץ. צריך רק ללמוד לקרוא אותה בלי תרגום, בלי ניקוד.
השכוי ראה את כל הטוב שברע ואילו האיש עשה הפרדה בין הרע לטוב.

אני ראיתי באותם רגעים בודדים את עולמי מתהפך עלי. את האיש שאהבתי יותר מכל בוגד בי עם המוות (וודאי אמנם אך אתה לא מאמין עד לרגע האחרון)
את הכלבה שהיתה שלי, הופכת לזרה מוחלטת.
במקום לחשוב שהמוות גאלו מייסוריו, במקום לקרוא ללא עזרים את המצוקה שנשקפה מעיני כלבתי.

השוני החל כאשר בדל האלוהים את האדם מן הבהמה.
לך תדע אם עבדו עלינו כל השנים האלו, עם האמרה המטופשת הזאת!
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
סיפורך האישי קורע לב, צר לי על מה שקרה...
shila1973 (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
אני כ״כ מסכימה איתך בת-יה
ולקח זמן מה להבין זאת. הספר בדיוק מדבר על זה; על הפשטות שבחיים.
על הדברים הבסיסיים ביותר שלהם אנו זקוקים והחיות השכילו להבין זאת לפנינו.
לא מדובר רק בהישרדות אלא לקחת רגעים קצרצרים בחיינו ולזכור אותם ולשמוח עליהם.
כבני אדם אנו נרגנים וכועסים ושוכחים לעשות זאת.
בת-יה (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
בעליי החיים ובני האדם הם היינו הך. אלה יכולים להישאר שלווים כל החיים וגם אלה, ואלה יכולים ביום אחד לאבד את השפיות וגם אלה. יש אנשים שלא מסוגלים לראות או להבין עד כמה כל החיים שלנו שבריריים, והם מתכננים, ועוד מתכננים... ובמובן זה כדאי לנו להסתכל על בעלי החיים. אלה חיים את היום - יום. יודעים מה טוב להם ומה רע להם. אנחנו קוראים לזה: התנהגות חייתית, אבל לדעתי היא עדיפה בהרבה על השקרים והצביעות בחברה בכלל.
לי יניני (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
זה היה ברור שתיתבדי...
shila1973 (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
תודה, אוקי.
shila1973 (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
ליעל,
ועל כן ציינתי את ״הבגידה״ במרכאות.
היא לא באמת בגדה או נקמה אלא התגוננה.
shila1973 (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
לי ומחשבות,
הכתיבה שלי הפעם היתה אמורה לפרוק את מה שעל לבי.
חשבתי שארגיש עם זה יותר טוב, התבדיתי.
אוקי (אורית) (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
סקירה טובה מאוד...
yaelhar (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
בעינים של הכלבה בעלת העבר ההרסני, הבוגדת היתה את.
(היא לא יכולה להבין שאת מתמודדת עם נטישה משלך, ושאת מפרה את הבטחתך לה רק באופן זמני) קשה לקרוא את הסיפור הזה.
מחשבות (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
הפכת לי את הקרביים.
לי יניני (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
סקירה טובה... כבעלת כלב שאימצתי קצת קשה לי עם הסיפור שלך על הכלבה





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ