- ונזכור את כולם -
האמת? התלבטתי:
על המדף מול מיטתי ניצבים ספרי המלחמות. במי אבחר לספר עליו מעט כשהמטרה המובילה אותי היא - לזכור את כולם ?
מלחמת ששת הימים - אותה מלחמה שהביאה למפנה מטלטל הסטורי לריגוש לאומי, לגאווה והעלאת מורל לאומית. מלאכותית או לא, האם הייתה זו המלחמה שהובילה למלחמות הבאות? - נושא לדיון.
אותה מלחמה בה הלכו לקרב הורינו - שחררו, הרגישו נפלא.
טובי בני העם הזה נפלו בה. אחרים הפכו נכים פיזית או רגשית לעד.ביניהם חבריהם של הוריי הוריהם של חבריי.
ספרי מלחמת יום הכיפורים - אותה מלחמה שהביאה לנקודת מפנה מטלטלת. נתנה סטירה בלתי הפיכה לגאווה ולמורל - יש יגידו הנחיתה הנחתה לאומית אל קרקע המציאות.
המלחמה גם אליה הלכו לקרב הורינו. חודשים התפלשו בה. טובי בני העם הזה נפלו בה, אחרים הפכו נכים פיזית או רגשית לעד.ביניהם חבריהם של הוריי הוריהם של חבריי.
ספרי מלחמת שלום הגליל. מלחמת אין ברירה בהגנה על שלום הבית. זו המלחמה הצרובה והשורטת אותי מכולן. לא הצלחנו. הייתה זו גם המלחמה הראשונה בה לחמתי.
הקשר האישי דיבר. לא רק דיבר - הכריע. הספר הזה נבחר.
טובי חבריי לנשק ולא רק לנשק נפלו בה גם אחרים מטובי בני העם הזה, אחרים הפכו נכים פיזית או רגשית לעד.
בספר: אוסף של מאמרים מעניינים ושל תכנים בסגנון כתבות. ניתוח המבצעים. מניעים, ניתוח מהליכים.
כמו גם סקירת אירועי הקרבות. ההתקלויות. הספר הוא טוב. מעניין. מקיף.
לא נבחרו גם ספרים ממלחמת לבנון השנייה - הכואבת והמדממת אולי מכולן. עוד מלחמה להגנה על הבית. על האזרחים שלא תמיד הכירו תודה.
המלחמה השנייה בה השתתפתי וכנראה שהפעם השנייה כואבת יותר ומדממת מהראשונה.
שוב גם בה טובי חבריי לנשק ולא רק לנשק וטובי אנשינו שלא היו חבריי - נפלו. אחרים נותרו נכים פיזית או רגשית לעד.
לא נבחר עוד אחד. הספר האחד והיחיד על המדף - ממבצע "צוק איתן" - המבצע המתסכל והמכאיב אולי מכולם.
שוב בהגנה על הבית והאזרחים. לגבי הפשלות שהובילו אליה לא אתייחס בימים קדושים אלה. זה המבצע בו נפל כבר גם אחד מטובי תלמידיי.
בו השתתפו אף נפגעו כבר גם ילדי חבריי לנשק ולא רק לנשק. תלמידיי (ילדיי הפרטיים עוד לא - אבל, גם זה יגיע, אני יודע). גם אני, אך זה כבר שולי.
ועם ימי הזוועה של הצוק האיתן - היכתה הידיעה הברורה והנוראה - כי על חרב נועדנו לחיות.
את המלחמות טרום ששת הימים לא הזכרתי. אך הן משובות ומשמעותיות.
ובימים בהם אנו מתייחדים וזוכרים בין שואה לתקומה - ימים הנעשים קשים משנה לשנה (ואולי זה הגיל) - כל שרציתי הוא לזכור ולהזכיר.
כי נזכור את כולם
את יפי הבלורית והתואר
כי רעות שכזאת לעולם
לא תיתן את ליבנו לשכוח
אהבה מקודשת בדם
את תשובי בינינו לפרוח.
יהי זכר כולם ברוך עד עולם!














