אכתוב בקיצור, כי עבודות הפסח גוזלות את כל זמני הפנוי. לא, אל תרחמו עלי, כבר הבהרתי למי שרוצה לשמוע וגם למי שלא, שאם כל השנה אני חובבת ניקיון בלתי נלאית, אבל שמחה כשמישהו אחר מקרצף במקומי, אז לפני פסח (בערך חודשיים לפני), אני נעשית עקרת בית קטנה ועמלנית, שאוהבת את עבודות הניקיון, משל היו איזו חוויה אינטלקטואלית. דווקא סופרת (חילונית) הסבירה לי שעבודות ניקיון עורכות ניקיון בנפש וזו הסיבה שמתפשטת בלבי איזו תחושה נפלאה. ואני לא מדברת על ניקיון תריסים, שיש נשים החולות בקדחת האביב, שמסתערות עליהם בשצף-קצף ובמבחר חומרי ניקוי, אלא על עשיית הניקיון הקפדנית והסדר והמיון, שבגללו לא יקרה מצב, שאוציא צלחות לאירוח בקיץ ואגלה כי הן מאובקות. כי כל חפצי הבית עוברים ניקוי מידי שנה (וכך גם מפנים מהבית חפצים מיותרים ומוצאים אבדות נשכחות).
הספר הזה, ראוי להמלצה נלהבת, ולא בגלל הכתיבה הנהדרת, כי היא סתמית למדי. לא בגלל תעלומת המתח, כי אין ממש תעלומה, וגם מה שנחשב לתעלומה מתנופף כמו דגל בפני הקורא המיומן, אלא בגלל שהספר עוסק בנושא ששום קרצוף לא יועיל לו, הסחר בנשים.
ללא רחמים, מגוללים צמד הסופרים בפנינו, את האופן שבו מייבאים נערות עניות ממדינות נחשלות אל המערב השבע, בתואנות שווא, בהבטחות לעבודה טובה ומתגמלת. את הילדות האלה, שלעיתים לא מלאו להן שבע עשרה, משכנים בדירות ומכאן הן נתונות במאסר משפיל ומחליא, נאנסות על ידי שנים עשר גברים ביום. גופן מחולל, הן נאנסות באכזריות איומה, נקרעות, נפצעות ואין מושיע.
את הזוועה הזאת אנחנו קוראים בפרטי פרטים, מתוודעים אל שתי נערות מליטא שרק פציעתה הקשה של אחת מהן על ידי הסרסור שלה, פתחה בפניהן את סורגי כלאן. אך לא ממש.
בספר מתרחשות שתי חקירות במקביל, ולא ברור מדוע שולבו זו בזו, כי חוץ מהשוטרים החוקרים את שתיהן, אין קשר ממשי ביניהם. בעוד חקירת רציחתו של מכור לסמים, מותירה אותנו שווי נפש ולא מעורבים ממש, הרי החקירה בנושא הנערות היא העיקרית בספר הזה.
חשוב לקרוא את הספר, כדי שבכל פעם שנסב את פנינו בגועל או באדישות כשנקרא בעיתון על נשים העוסקות במקצוע ההוא, נזכור, כי לעיתים קרובות הן לא בחרו בדרך הזאת מלכתחילה, וכי הובלו במרמה אל כלאן המתועב. ורצוי גם לזכור, כי מי שמשלם על חסדיהן, נותן יד לתופעה האיומה הזאת והוא אשם לא פחות מסרסוריהם ומכל העוסקים בענף היבוא-יצוא המצמרר הזה. ובל נתחסד באמירות צדקניות על עתיקותו של המקצוע, וכי אי אפשר לאסור עליו וכו', הילדות והנשים האומללות האלה ראויות ליותר מכך.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
