ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שני, 14 במרץ, 2016
ע"י לנה
ע"י לנה
זהו הספר השני של ליעד שהם שאני קוראת (הראשון היה 'מספר חסוי'), וגם הוא לא איכזב.
גם פה הכתיבה קצבית מאוד, תכליתית, ממש אי אפשר להפסיק לקרוא.
מה שכן, הם מאוד מזכירים אחד את השני, אז לא הייתי ממליצה לקרוא אותם ברצף (מניחה שזה נכון לגבי כל הספרים שכתב), אבל אני כן מתכננת לקרוא עוד מפרי עטו בהמשך.
הספר מגולל את חייו של אורי דולב, שופט בן של שופט, הידוע כשופט מחמיר במיוחד שכן בעברו עבד כפרקליט, שמוצא את עצמו לראשונה בחייו מהצד של הנאשמים ולא של רשויות החוק.
אורי פוגש מדי בוקר את אלונה פרי ברכבת, ומפגישה מקרית מתפתח רומן בין השניים.
הדמויות וגם הרומן מתוארים בצורה שטחית, ובשפה קלילה וסוחפת.
הספר חושף אותנו להבטים משפטיים אתיים, מרתקים, שבתור מי שלא נמצאת בתוך העולם *המשפטי*, מעולם לא חשבתי עליהם.
בין ההיבטים / הדילמות - אמון עיוור ברשויות החוק. האם ניתן להשתמש בראיות (מרשיעות) שהושגו בדרך לא קבילה? השמדת ראיות. שיפוט לקוי או מוטה ע"י שופט שהוא פרקליט לשעבר, לעומת שופט שהיה בעברו סניגור.
חייבת להגיד שמהדפים הראשונים ממש, עוד לפני שהתגלתה (באופן צפוי למדי) כפרקליטה מבריקה, דמותה של גלית מצאה חן בעיניי במיוחד.
זה קרה ממש בתחילת הסיפור, שנסעה ברכבה מחיפה לתל אביב (או משהו כזה), ואמרה על כל עוגיה שהכניסה לפיה "זאת העוגיה האחרונה", עד שאכלה את השקית כולה. ואחר כך הודתה בינה לבין עצמה שאם גם היו בדרך חנויות בגדים היא היתה קונה דברים שאינה צריכה בסכומים שאינה יכולה להרשות לעצמה.
ואני ידעתי, שבלי קשר לאיך שהסיפור יתפתח אחרי הפסקה הזאת, בתור אכלנית וקניינית כפייתית, אני אוהב את הסיפור מאוד, ולו רק בזכות גלית.
למי שמחפש ספר מתח, למרות שלא מהמבריקים, מומלץ מאוד !!!
לגבי הציון. התלבטתי מאוד בין 4 ל5 (למה לא 4.5? :>). לבסוף בחרתי ב5 בעיקר בגלל העובדה הפשוטה שעד הדפים האחרונים ממש לא ידעתי מי הרוצח!
--------------------אזהרת ספוילר--------------------
חלק גדול מההתפתחויות בעלילה היו טריוויאליות וצפויות במיוחד (האשמה שעברה מאורי לתמר באופן ברור, ואז לנתן), אבל זה לא גרע מהאיכות או המתח שהייתי שרוייה בו לכל אורך הקריאה.
דווקא על חפותו של נתן לא עליתי מיד, וחייבת להודות שחשדתי בו ממש מההתחלה אז זה אכן הפתיע אותי!
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
