הביקורת נכתבה ביום שישי, 19 בפברואר, 2016
ע"י נונו
ע"י נונו
יש ספרים שמלווים אותך לכול החיים, מעין חבר דמיוני שלא עוזב ולא מרפה. כזה הוא מראלה, הספר הארוך הראשון שקראתי "לבד", אם אפשר לקרוא לו ארוך. הכול התחיל כשהייתי בכיתה א' ובבית הספר היתה ספריה פיצפונת שלא הכילה הרבה ספרים, ממש לא הרבה. התבוננתי בספרים ואני גם זוכרת את רגע ההחלטה שזה הספר הנכון בשבילי. ככה מצאתי את עצמי בוכה, צוחקת, מסמיקה ומחייכת יחד עם מראלה והילדה שכבר שכחתי את שמה. ברבות השנים יצא לי לקרוא ספרים רבים, יפים וכאלה שפחות, ספרים אשר נחשבים לקלאסיקה וכאלה שנחשבים לגיבוב שטויות, אך אף אחד מהם לא השתווה ולו במקצת לחוויה שלי ממראלה, כי אין כמו מראלה.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
