יש ספרים שמלווים אותך לכול החיים, מעין חבר דמיוני שלא עוזב ולא מרפה. כזה הוא מראלה, הספר הארוך הראשון שקראתי "לבד", אם אפשר לקרוא לו ארוך. הכול התחיל כשהייתי בכיתה א' ובבית הספר היתה ספריה פיצפונת שלא הכילה הרבה ספרים, ממש לא הרבה. התבוננתי בספרים ואני גם זוכרת את רגע ההחלטה שזה הספר הנכון בשבילי. ככה מצאתי את עצמי בוכה, צוחקת, מסמיקה ומחייכת יחד עם מראלה והילדה שכבר שכחתי את שמה. ברבות השנים יצא לי לקרוא ספרים רבים, יפים וכאלה שפחות, ספרים אשר נחשבים לקלאסיקה וכאלה שנחשבים לגיבוב שטויות, אך אף אחד מהם לא השתווה ולו במקצת לחוויה שלי ממראלה, כי אין כמו מראלה.

הספר הזה מאוד מצחיק ולכל מי שיש קצת הומור יכול לצחוק מהספר המדהים הזה.
וכדי שאחר כך תקנו את הספר אז ככה: אלן היא ילדה רגילה לחלוטין עד שיום אחד בבואתה יוצאת מן המראה ומציגה את עצמה בכך שקוראים לה מראלה,ומאז אותו יום לפעמים כשאלן מביטה במראה מראלה יוצאת ומתחילה לעשות וצרות וכמשעמם לה היא חוזרת לעולם שלה ואז כועסים על אלן אני ממליצה לכם לקרוא.

ממש יפה! ספר מדהייים!! ממליצה.

בתי ואני לקחנו את הספר מהספריה והתחלתי לקרוא אותו כדי לראות אם כדאי לה, ונשאבתי לתוך הספר. הספר מספר על ילדה שכאשר היא מסתכלת במראה, יוצאת מהמראה בת דמותה (יותר נכון, דמות מראה שלה), שהיא נסיכה (או חושבת שהיא נסיכה), ומתחילה לעשות בלגן. הספר מצחיק בטירוף, במיוחד הפרק על הצגת שלגיה ושבעת הגמדים (בו מראלה הנסיכה מצטרפת להצגה על דעת עצמה ומעניקה פרשנות חדשה למונח "עיבוד מודרני")וכל השאר. לא יכולה לחכות לקרוא את יתר הספרים בסדרה. מומלץ מאוד.