ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שבת, 6 בפברואר, 2016
ע"י קוראת מגיל צעיר
ע"י קוראת מגיל צעיר
בסדר. ביקורת.
הממ. ביקורת.
הממ.
עד כמה שאפשר לקרוא לזה ביקורת, כמובן, כי הספר הזה...
מושלם?
מהמם?
אין עליו בעולם?
נההה.
אבל הוא לא רחוק מזה.
הטרילוגיה שבתה אותי סופית. כל כך עמוק עד שלא עצרתי לכתוב ביקורת עד שסיימתי אותה.
אוף, איזה ספר!
אני רק רוצה לומר (ממרום ארבע עשרה שנותיי) שאחוז ניכר מהספרים שיצאו בשנים האחרונות (יעני, בשנות האלפיים) היו רדודים ומאכזבים עד כאב.
טוב, אני מעליבה אותם. נצמצם את זה לעשור האחרון.
הספר הזה, הטרילוגיה הזאת, ה- האושר הטהור הזה, זה ספר טוב.
העלילה בנויה מצויין. הכול בא ב-ד-י-ו-ק בזמן. לא מאוחר מדי, לא מוקדם מדי, ולמרות שחלק ממה שקורה צפוי, אתה עדיין מופתע כשזה קורה. מהזווית הטובה של העניין.
אתה מסוגל להכיר את הדמויות. להבין למה הם עושות כל דבר. למה- מצטערת על הספוילר- טוד בחר להחביא את הרעש שלו, להציל את ראש העיר, לאיים על דייבי. למה ראש העיר הציל את ויולה, ריפא את טוד, לימד אותו, ולבסוף- מצטערת- ניסה להרוג אותו.
זה מדהים. נשביתי.
זה ספר הגיוני. הכול בא במקום. כשדמויות מתות, דבר שלרוב אני שבורה ממנו- אני מודה שממש חייכתי. כן, חייכתי כשדמות אחת שאהבתי מתה בספר השני.
כי ככה זה צריך להיות.
אומנם קשה להבין את הספר בהתחלה, וקצת הכרחתי את עצמי להמשיך לקרוא את החור שברעש כשעוד הייתי בהתחלה, אבל אני מאושרת שמצאתי את הטרילוגיה הזו.
זה שינוי מרענן ומעודד אחרי הספרים הנוראיים- מצטערת- שקראתי שפשוט היו אותו דבר, אחד אחד.
ואם הם אותו דבר, לפחות הייתם חושבים, טוב, זו בטח תבנית טובה של ספר אם חוזרים עליה כל כך הרבה, אבל *לא*. אותו סיפור אהבה כל הזמן, אותה עלילה, אותו נבל.
הספר הזה הציל אותו. הוא דג אותי מקדרה שחורה מבעבעת של ייאוש.
נשבעת לכם. לא רציתי לקרוא עוד ספרים מהעשור האחרון אחרי הזעזוע הזה. אמרתי לאמא שלי שלא תקנה לי ספרים יותר, אלא אם כן אני מבקשת מפורשות, ואפילו על זה אני לא סומכת. (קניתי והחזרתי ספר נוראי שלא אכתוב את שמו כי יתנפלו עליי.)
הספר הזה כל כך מומלץ. הוא כתוב בפשטות אך לפעמים קשה להבנה, הוא מצחיק אך רציני, הוא משעשע וסוחט דמעות.
אני חושבת שהוא משתחל למקום הראשון אצלי יחד עם שם הרוח.
אם זה מעניין אתכם, המקום השני והשלישי מאוכלסים בפרסי ג'קסון (יחד עם הסדרה השנייה) והשד מהשביעית, שהוא ספר מצויין.
תודה לך, פטריק נס.
יחי פטריק נס! יחי!
5 קוראים אהבו את הביקורת
5 הקוראים שאהבו את הביקורת