ביקורת ספרותית על התינוקת מאת ג'יימס סיגל
ספר בסדר

---

את ג'יימס סיגל הכרתי בספרו "שקרים". ספר מתח מעולה, שזכה לחמישה כוכבים נוצצים מבלי להתאמץ.

לגבי הספר הנוכחי התלבטתי קצת. הוא אולי מצויין לגבי הסוגה, אבל אני שופטת את ספרי המתח מחוץ לסוגה, מפני שבעיני ספר הוא ספר ויש לשפוט אותו באופן אובייקטיבי לחלוטין. סיגל הוא בחור מוכשר, אבל כמו שהמורה בכיתה ג' הייתה אומרת: ממך, ג'יימס, הייתי מצפה להרבה יותר.

פול וג'ואנה היו חשוכי ילדים במשך כמה שנים קשות של טיפולי פוריות, מוקפים בזוגות מאושרים שכניסה להריון לא היוותה בשבילם פרוייקט שהוא משאת נפש בלתי ממומשת. מכיוון שהם יודעים שלתינוק סיני או ממזרח אירופה יש להמתין תקופה ממושכת, הם בוחרים לאמץ תינוק מקולומביה, שבה התור קצר יותר.

הם מגיעים למדינה שסועת המלחמות, הטרור והשחיתות, מקבלים את התינוקת המתוקה שלהם ומתאהבים בה מיד. יום אחר כך הם יוצאים לשעה קצרה ומשאירים עם התינוקת מטפלת מקומית. כשהם חוזרים, הם מבחינים כי משהו מוזר וכי התינוקת איננה זו שאימצו.

מכאן ואילך, הם נקלעים לסיוט נורא בנוסח קולומביה, שבו מעורבים סמים, טרור, חטיפות, ומה לא.
הספר מרתק לכל אורכו, אבל סיגל לא ממש מצליח לגרום לנו הפתעות, מפני שלמודי הפתעות אנחנו והטוויסטים צפויים למדי.

אינני יודעת הרבה על קולומביה, ולכן גם אם חיפף הסופר בפרטים, אין לי שום דרך לדעת זאת. לעומת זאת, אני יודעת לא מעט על חרדים, ולכן התפלאתי על התיאורים המרושלים שמתאר סיגל דתיים וחרדים, עם שגיאות צורמות. בתור סופר ועיתונאי ניו יורקי, מקורות המידע שלו מאפשרים לו לדעת שיהודים חרדים אינם חובשים כובעי פרווה ביום חול, שטריימל, בלעז, שנשים דתיות צעירות אינן חובשות פאות שנראות כמו קסדה, בהתחשב באלפי השקלים שעולה פאה, ושבדרך כלל היא יפה בהרבה מהשיער הטבעי, וכי בשבעה של אשכנזים דתיים אין מגישים כיבוד כמו בסעודת אשכבה של נוצרים, או להבדיל אלף אלפי הבדלות בשבעה של יוצאי עדות המזרח. בקיצור, חיפופים לא מעטים ומתמיהים משהו, מפני ששמו של סיגל מרמז כי גם הוא נצר לעם היהודי.
בעיון קצר בוויקיפדיה מתברר ששמות שני בניו הם סנדר וזאקארי (זכריה). רמז נוסף לכך, שהיה לו ממי לבקש עזרה בפרטים.

» ביקורות נוספות של אפרתי
» ביקורות נוספות על התינוקת