ביקורת ספרותית על גשרים של זכוכית - שואה מאת טלי אסנין-בראל
ספר טוב

---

לא זוכרת מה בדיוק משך אותי לקרוא את הספר הזה. לא קיבלתי המלצה ספציפית עליו מאף אחד ואני לא מכירה את הסופרת.
אולי משהו בתמונה של הכריכה.
בכל מקרה מדובר בספר ממש טוב. נהניתי מאוד.
סיפורה של משפחה על פני כמעט 100 שנים כפי שהוא מסופר מנקודת מבטה של הלנה - בת יחידה לאמא ניצולת שואה שזוועות המלחמה השפיעו קשות על בריאות נפשה.
הכתיבה מאוד יפה ומעניינת. סיפור המשפחה שזור עם סיפור הקמת המדינה ועם ארועים חשובים אחרים במאה האחרונה.
מה שכל כך יפה זה שבעצם אתה קורא סיפור חיים של משפחה שבקלות יכל להיות אמיתי ואפילו אצל המשפחה שלי או שלכם.
הכל מרגיש מאוד קרוב לבית, ממש בחצר האחורית שלנו. הסופרת הצליחה להעביר באופן מדוייק לטעמי את האוירה שהיתה פה בארץ בשנות ה 50 וה 60 . הרגשתי שאני ממש רואה כיצד ההורים שלי גדלו פה.
העלילה זורמת. מעניינת. דמויות ססגוניות מלאות חיים ואהבה.
בהחלט מומלץ.
אם היה משהו שקצת פחות התחברתי אליו זה נושא המכתבים שהלנה כותבת כביכול בשנות ה 90 המוקדמות מארה"ב בזמן שבארץ מתחוללת מלחמת המפרץ... היה משהו לא אמין לטעמי בסיטואציה לא משנה כמה חשוב הספר אותו היא נסעה לכתוב בארה"ב הרחוקה.
יש משהו בספר הזה שמאוד מזכיר לטעמי את "מלכת היופי של ירושלים" אם כי בגרסה קצת דלה יותר.
יפה מאוד.

» ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא
» ביקורות נוספות על גשרים של זכוכית - שואה