“אני מקנאה באנשים ששוכחים, כי לסחוב זיכרונות זה משא כבד שמקשה על החיים, בעיקר כשהזיכרונות לא נחמדים. לכן כשקבלתי את הספר הזה מתנה, וקראתי את הכתוב על הכריכה שלו, הנחתי אותו על המדף, כי לא עניינו אותי עוד זיכרונות על תקופת חיים שאת רובה אני זוכרת מעצמי. אלא שלפני כחודש עברתי מחדש על הספרים שמחכים לי על המדף כדי שאקרא אותם, וכשפתחתי את הספר הזה ראיתי את ההקדשה: "לסבתי, נחמה דזורצב אסנין ז"ל ... על שר”