ביקורת ספרותית על חקירת מוות מאת פול קרסון
ספר בסדר

---

מייקל וילסון הוא החוקר הראשי של מקרי המוות בדבלין. הוא נשוי לעורכת דין מהממת ויפהפייה ומוכשרת ואסרטיבית, ששומרת על שם נעוריה, מחזיקה את מייקל בעלה קצר, ושומרת על חיי נישואין רעננים וגדושי אהבה. אתם יודעים, כן, כן. האנטיתזה של הבלש השתיין הגרוש הבודד האפלולי. יש לו שני ילדים, ג'ניפר המהממת והיפהפייה, שדומה כל כך לאמה, וגרגורי, החמוד שדומה לאביו.

למייקל יש עבר נורא. הוא גודל בפנימייה, לאחר שהוריו נרצחו בטיהור אתני של אירלנד בימי המלחמה הגדולה בין הקתולים לפרוטסטנטים.

בחיים, רוב רובם של האנשים שנקלעים שלא בטובתם לסכנת מוות בגלל טוהר המידות והמוסריות הגבוהה שלהם במסגרת תפקידם, אורזים את משפחתם האהובה ובורחים הרחק מן הסכנה תוך כדי התפטרות חפוזה והודעה חד משמעית לרודפים אחריהם, שהם בחיים לא ילשינו ולא ימשיכו לחקור.

כך נמושה שכמוני הייתה עושה. מה לעשות, אין לי חוט שדרה יציב מספיק כדי לסכן את בני משפחתי. אתם בוודאי מסתכלים עלי מלמעלה למטה ומסננים מתחת לשפה, שעכשיו אתם מבינים למה לא גייסו אותי ל-F.B.I ולמה נשרתי גם מהגיוס למשטרת ישראל המעטירה. הלך עלי. ניסיתי לעשות עליכם רושם כשאני קוראת מיומנת של ספרי מתח, אבל הנה נודע לכם: הכל מרחוק, איסטניסטית ופחדנית שכמוני לא באמת בנוייה להיות גיבורת על.

מייקל וילסון מקבל תיק של צעיר שהתאבד, בנו של שר בממשלה. מכיוון שהמוות חשוד, והחוקר הקודם נרצח ביריות, מייקל קופץ אל תוך הסכנה, מוקף באבטחה כבדה, מתח כבד, והוא לועס את לחיו מבפנים לאורך כל הספר, אוכל מעט, מתרחץ לפעמים, משתכר לפעמים, רב עם אשתו, עם ילדיו, תוקף, מותקף, חושד, מסתכן, יחסיו עם אשתו וילדיו המפוחדים, מדרדרים מדחי לדחי, בקיצור, עשוי ללא חת, פקעת של חרדה מוסרית המתעלה מעל ליצורים רגילים.

יש לנו פה תערובת די רגילה של הון, שילטון ופשע. תמהיל שגרתי של ספר מתח שגרתי. הוא לא משעמם, הוא לא מיוחד, חוץ מאשר בעובדה שהוא אירי ושהוא תורגם לעשרים שפות ולא לארבעים שפות כמו שמקובל אצל רוב הסקנדינבים (זה בכל אופן מה שכתוב על הכריכות האחוריות, ומי אני שאערער על כך).

את הספר כבר מסרתי למכר אחד. זה מסוג ספרי גמור ומסור. ובכל זאת, אי אפשר לומר שלא למדתי ממנו כלום. כמו עמיתתו טאנה פרנץ' (שגדולה עליו בכמה מספרים) גם פול קארסון עוסק הרבה בבעיותיה הכלכליות של אירלנד, בבועת הנדל"ן, שדרדרה אנשים רבים לתהומות הייאוש, על השחיתות השלטונית ועל שנאה בין דתית.

אין פה המלצה לקרוא וגם לא המלצה שלא לקרוא. יש פה הפי אנד וגיבור ששומר על ידיים נקיות עד הסוף.

נדמה לי, אגב, שאני הראשונה שמבקרת אותו בסימניה. אז אם אני גיבורה פחדנית, שלא התערבה במקרה, לפחות אני לא מפחדת לכתוב עליו. קחו את זה בחשבון.

» ביקורות נוספות של אפרתי
» ביקורות נוספות על חקירת מוות