ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שבת, 19 בדצמבר, 2015
ע"י חמדת
ע"י חמדת
למי שמכיר וזוכר את אינטונציות הקול והדיבור של יוסי בנאי אני מציעה לקרוא את השורות הבאות כאילו אנו שומעים עכשיו את
קולו של יוסי בנאי והוא חלק בלתי נפרד מהקריאה בספר זה בא באופן טבעי.
ההתחלה :
"הרבה ספורים יפים ומוזרים מספרים עליו, על אנונימוס בלפי הגדול. מה אני אומר, הרבה, הרבה זה לא מילה. ומכל הספורים, ספור אחד אני רוצה לספר לכם עכשיו. ואת הספור היפה והמוזר הזה, עליו, על אנונימוס בלפי הגדול, שמעתי אני, בפעם הראשונה, מזמן מזמן, כשהייתי קטן, מאחי הגדול אברהם, שקוראים לו בקצור- אברם. ואחי הגדול אברם ספר לי ששמע את הספור הבלתי מתקבל על הדעת הזה- מאחי היותר גדול, יעקב, שקוראים לו בקצור י'קוב. וי'קוב סיפר ששמע את הספור - על אותו אנונימוס בלפי הגדול, ממישהו ששמע את הספור ממישהו אחר. וזה ברור שהמשהו האחר הזה לא התאפק ורץ לספר אותו למישהו שסיפר אותו לאחי י'קוב. וי'קוב סיפר אותו לאברם, ואברם סיפר אותו לי, ואני כמו שסיפרתי, רוצה לספר אותו לכם."
פשוט אי אפשר לנתק את הקריאה מבלי לשמוע את אינטונציית הקול והדיבור שלו יוסי בנאי בקטע הזה ובכלל לאורך כל הספר.
הספר עצמו יצא בפעם הראשונה בשנת 1980. ועשיו יצא במהדורה מחודשת אבל הכריכה היא לא זאת שמופיעה בתמונה .
אני זוכרת את עצמי יושבת ומקריאה לבנות וכולנו התגלגלנו מצחוק .דיברתי היום עם הבנות שהן כבר בגילאי ה-30 שלהן ואף אחת לא שכחה את חווית הקריאה ,הצחוקים שכמובן הצטרפו לכך תנועות תאטרון שלנו.
הספר שייך לסוגת הגוזמאות והבדיות המוכרת לנו מחרוזי אמא אווזה, מילקוט הכזבים ומן הגדול מכולם — הברון מינכהאוזן הגרמני.
בנאי בנה את הספר עם מסגרת חיצונית. שבה סיפור העלילה עצמו הוא מובנה ומכיל שאלות רטוריות שניסוחן חוזרות ומהדהדות:
"מה אני אומר הרבה? הרבה זה לא מלה". שוב ושוב נשאלת בטקסט השאלה: "רוצים דוגמה?" והתשובה המוגזמת מזמינה כמובן עוד גוזמה ועוד גוזמה.
גיבורינו הוא השקרן הגדול מארץ שָם־שָם !!{איפה היא אותה ארץ?} ,וכבר בפתיחה מספר בנאי בהיתוליות ובהגזמה כמובן כיצד סיפור הזה הגיע לאוזניו.
האם אנונימוס בלפי הגדול -היה קיים או לא קיים הרי בנאי בונה לו דמות מציאותית לתפארת :
אנונימוס בלפי הגדול גם מוכר בארץ שאינה קיימת ששמה שָם־שָם ולו כמה וכמה תכונות בולטות ומוגזמות. הוא גדל ממדים, וכדי לתאר את גודלו מספר בנאי על עיטוש אחד שלו שהרעיד את ארץ שָם־שָם באופן שהארץ על כל מחוזותיה רעדה ופגעה בתשתיות התחבורה של ארץ "שם-שם-"באופן הבא : "שכבישים שהיו דו סטיריים באופן קבוע נעשו חד סטריים באופן זמני".
אנונימוס הצטיין במקביל לחכמתו מול ממדיו הפיזיים הגדולים, עד כדי כך שמשלחת מן העיר חלם באה להתייעץ איתו ולברר: "איך יודעים מי חכם ומי טיפש?".
תכונה בולטת אחרת של אנונימוס הייתה אומץ לבו. הוא היה מסוגל לעמוד מול הדרקון הנורא, לאבן אותו במבטו, אך מגלה גדלות נפש ואינו פוגע בו לרעה. אין ספק איש רחמן ואמיץ.
עוד תכונה מיוחדת שבה הוא הצטיין היה ביכולת השירה שלו: הוא היה מטפס לו על העץ הכי גבוה שבחצר ביתו עד שהיה מגיע לקצה הענף הכי גבוה, מתיישב מולו ומתחיל לשיר. לרשימה המופלאה הזאת נוסיף גם את בקיאותו בשפת החיות, בעיקר בשפת הציפורים. הוא מקשיב לרכילות בין ציפור תיירת לציפור מקומית, דבר שסייע גם לגיבור וגם בקידום העלילה.
בעקבות מנשרים שיצאו מארמונו של המלך השמן למה השמיני לכל מחוזות ארצו שָם־שָם ,הגיעו הרבה נסיכים יפים ומכוערים וסתם אנשים בלי מעמדות וניסו לספר את הסיפור הבלתי אפשרי- "סיפור שכולו שקר בלי פירור של אמת" .התוצאה כולם נזרקו מארמון המלך. והנסיכה "לַיְלָה" היפהפייה שנראתה הכי יפה והכי קורנת כמו אור השמש ביום נשארה רווקה בבתוליה .
ואז מגיע אנונימוס שלנו לארמון ומספר למלך סיפור מופרך לחלוטין שאי אפשר למצוא את תחילתו, את סופו וגם את האמצע .
הסיפור עצמן מצחיק ,משעשע, מתעתע, ומפתיע בנפתולי החוסר הגיון שלו אבל גם אפשר למצוא שם הגיון שבגינו התרגז המלך על גיבורינו אנונימוס בלפי הגדול , ובסופו של הסיפור הנסיכה "לַיְלָה" שנראתה הכי יפה והכי קורנת כמו אור השמש ביום סגריר זכה בה גיבורינו אנונימוס.
יש בספר עוד עלילות גוזמאות שבתחילת משפטיו בונה בנאי משפטים כמו -
"פעם אחת לפני המון המון שנים קרה מקרה שלא קרה מעולם. ואיך קרה -תשאלו -מקרה שלא קרה מעולם?...
ק ר ה ע ו ב ד ה !!!..... ג ד ו ל - ז ה -ל א -מ י ל ה!!!.
או גוזמא אחרת :
"אנונימוס שלנו פוגש ביער אפל והנוראי מולו את הדרקון המפחיד ביותר שקיים בארץ שָם־שָם .
אבל אף אחד משניהם לא זז כל הלילה וכל היום שלמחרת .אנונימוס חשב לעצמו - טוב ,כמה זמן אפשר לא לזוז ?? הוא הזיז את עצמו בתזוזה קלה אך לא פזיזה לעבר הדרקון הנוראי ואמר לו : " אתה יודע מה ? אני לא ראיתי אותך ואתה לא ראית אותי,איך זה?"
ואז כל אחד הלך לדרכו .
הספר פשוט מצחיק ,משעשע ,מפתיע בנפתולי העלילה שלו ,הוא מתאים לילדים מ 3-5, וגם מ- 6-8.
אם יושבים ביחד אמא/'אבא או כל מבוגר אחר וקוראים את הספר גם בליווי תנועות אז ההנאה הנה מושלמת .
כריכת הספר שמופיעה בתמונה פה היא לא מהמדורה החדשה שיצאה עכשיו ,אלא שפשוט מסיבות לא ברורות אי אפשר היה להעלות את כריכת הספר של מהדורה 2015.
האיורים בספר הם של אביאל בסיל שזכה בציון לשבח בפרס בן יצחק לשנת 2012. וכבר נקלעתי לספרי ילדים אחרים שהוא אייר והוא פשוט מאייר מוכשר מאוד .במקרה של הספר שלנו כל איוריו תואמים לרוח השטות והגוזמאות של עלילות הספר.
ספר נהדר ומצחיק שהמבוגרים בנינו שמכירים את אינטונציית הקול והדיבור של יוסי בנאי חווית המנגינה הזאת מלווה את כל הקריאה בספר. והילדים הקטנים ישאלו שאלות- איך? לא יכול להיות דברים שכאלו ? ולמה?. בקיצור הנאה שלמה .
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
גלית
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
מה שרויטל ק.
אני רק שאלה,
או בעצם הכרזה, אני עפר לרגלייך חמדת, אני מעריצה,סוגדת לדרך הנון קונפורמיסטית ,להשקעה ,המאמצים והיכולת האינטלקטואלית המתבטאים בכך שטרחת ועברת על רשימת כל 3500 הספרים שהצהרתי על קריאתם , ישבת ומיינת וגילית שאין בהם אף לא אחד שעוסק בחברה,מדינה ,ביוגרפיה מסעות ,היסטוריה ,גאוגרפיה ,שירה ספרות ילדים(בעיקר ספרות ילדים!) וקלאסיקה. וואו! פלא שאת לא ישנה בלילה ? אכן הוכחת את עליונותך האינטלקטואלית ,המוסרית, המוחית ובעיקר הנון קונפורמיסטית. |
|
חמדת
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
רויטל ק -הסוף .
|
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
הייתי רוצה, חמדת.
רק שאם ארד, איך תצליחי לשמוע אותי ממרומי העץ אליו את טיפסת?
אם כי, עושה רושם שאין לך שום עניין להקשיב בכל מקרה. כשאומרים שהדברים שכתבת ירדפו אותך הכוונה היא לא שגלית ואני פצחנו במסע צלב נגדך אלא שיש ציפיה מאדם בוגר לקחת אחריות על דבריו ולא להיתמם ולעשות פרצופים נעלבים כשמזכירים לו דברים שהוא עצמו כתב. מן הראוי גם, אחרי שמעליבים ופוגעים, לדעת להכיר בטעויות ולהתנצל עליהן אבל זה כבר מצריך אופי, אישיות ואומץ. אם בעיניך העתק-הדבק למאמר מהארץ והטחת עלבונות ברמת ילדי גן הם העדות לנון קונפורמיזם, אין לי אלא להחזיר אליך את הצעתך שלך ולבדוק שוב בגוגל אם אכן הבנת את פשר הביטוי. אני לא במלחמה נגדך, ולא זורקת עליך רפש (אלא אם כן את קוראת לדברים שאת עצמך כתבת רפש. זכותך). אם תחזרי לתגובתי הראשונה כאן ולתגובתך הראשונה אלי - תגלי שדווקא את זו שמנסה לפתוח במלחמה נגדי. את דבריך לנופיר העלתי מתהום הנשיה רק אחרי שאת שלפת ציפורניים. כמו שאמרת - את יודעת להיות נבזית... לגבי מכאיבה - אני בספק רב. חוששתני כי היחידה שהצלחת להכאיב לה עד כה היא את עצמך, כאשר דחקת את עצמך בכוח למשבצת הנון-קונפורמיסטית הנרדפת והמושמצת. אבל מי יודע, אולי המשבצת הזאת נמצאת בדיוק מחוץ לקופסה ולכן נעים לך וטוב לך שם. אגב, יש פער גדול בין רשימת הביקורות שלי לרשימת הספרים שאני קוראת ושקראתי אי פעם בימי חיי. לא שאני מבינה איך זה רלוונטי לעניין, אלא אם זה עוד ניסיון פתטי להוכיח את עליונותך האינטלקטואלית. יקירתי, מי שיש לו כזו - אינו צריך לנופף בה. היא משתקפת מדבריו, מהאופן בו הוא מתנסח, מהקוהרנטיות, מהלוגיקה שלו וכן הלאה. את מוזמנת לשים סוף לויכוח בכל שלב שתרצי, בינתיים נראה שאת זו שמלבה אותו בהתלהבות, אחרי שגם גלית וגם אני כתבנו לך במפורש שבעינינו בבדיחה של פפריקה לא היה עלבון אישי כלפיך. כמו שאמרתי קודם - היחידה פה שמכאיבה היא את, לעצמך. |
|
חמדת
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
לגלית ולרויטל ק. -תגידו אתן לא רוצות לרדת מהעצים שטיפסתן עליהם כל כך גבוה ? מה לא מובן
פה ,פפריקה העירה הערה וכתגובה כתבתי לה שהיא צודקת במקרה הזה אז מה לא בסדר כאן ? !.אז מה הקטע שלכן איתי למשוך את הוויכוח מהספר הקודם ?היה ונגמר . אז מה אתן רוצות להוכיח לי או לאחרים באתר שאני בקופסא הקטנה או מחוץ לקופסא מעופפת ? אני תמיד מחוץ לקופסא במובן של לחשוב ולהתנהג כנון- קונפורמיסט במחשבותיי בדעותיי וגם בחיי השגרה שלי . אני לא מפחדת לכתוב ביקורות על נושאים שיעוררו ויכוחים באתר ,אז מה ? זה מעיד עלי שיש לי אופי ואישיות עם הרבה אומץ לכתוב דברים מעוררי מחלוקת שלהרבה אנשים פה אין את התכונה הזאת . מה הקטע שלכם להזהיר אותי שתגובותיי על מטילידה ועל פפריקה ירדוף אותי הרבה זמן באתר ? מעכשיו איני ישנה בלילות . טוב שאתן לא שמות אותי על המוקד ושורפות אותי כמו המכשפות בימי הביניים ,נחזור למציאות -מקסימום תתעלמו מהביקורות שלי .אני הסברתי מאיפה צצה הבעיה .ואתן עדיין שם על העצים ומסרבות לרדת . התלבטתי אם בכלל להתייחס אליכן. אבל האמת שנמאסתן עלי עם כל הרפש שאתן זורקות עלי. היה ויכוח על הספר והיו הרבה כאלה מאז שאני באתר אבל בנקודה מסוימת זה נגמר וצריך לשים סוף .אתן לא רוצות - אז נמשיך במלחמת המילים וכשאני רוצה להיות נבזית ומכאיבה אני גם יודעת לעשות זאת טוב .ראיתי את רשימות הספרים שאתן קוראות לא היה שם שום ספר שעסק בחברה ובמדינה ובכל הבעיות שלה ,בביוגרפיה במסעות בעולם בהיסטוריה גאוגרפיה ,שירה ספרות ילדים וספרי קלסיקה. אני מכבדת כל אחד שכותב ביקורת איכותית גם שהיא לא בתחום ההתעניינות שלי אבל היא איכותית ומשובחת .כל אחד והעניין שלו בסוגי הקריאה. ,אז אני לא מתערבת לכם בבחירת הספרים שלכן ואתן אל תתערבו אצלי .בקיצור אל תזלזלו בי באישיותי בדעותי וכו. ואם לא הבנתן עד עכשיו אז אני מדגישה שבאישיותי בדעותיי ובחיי היומיום שלי אני -טיפוס שהוא -נון-קונפורמיסט. ואם אתן לא יודעות מה הפירוש חפשו בגוגל . שורה תחתונה -בוא נשים לכל הוויכוח הזה סוף .תרצו לתקוף אותי הלאה בביקורות אחרות שלי בבקשה ,אבל כבר תרדו מהעצים עכשיו חורף וקר ויורד גשם ביער .
|
|
גלית
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
מה שרויטל ק אמרה
חמדת,
מקריאתי את ההתכתבות שלך בשבועיים האחרונים מצטייר דווקא הרושם של רדיפה מצדך ולא מצד פפריקה, רושם של קטנוניות והתנשאות ,שידור של "אני ואפסי עוד" אני היחידה המשכילה המבינה וכל השאר שוטים ובורים,(או במילותייך בני עשרה מנוזלים). בתור מי שבחרה להביא מאמר של ארי שביט בנושא לא קשור תחת כותר של ארי שביט - לא ברורה לי תלונתך לרוויטל על הבאת דברים שאמרת בבקורת על מטילדה, את לא חיה בחלל ריק ודברים שאמרת לפני יומיים יכולים לרדוף אותך גם הרבה אח"כ. את בוחרת להעלב מכל משפט שנכתב אלייך - בעיקר אם זו פפריקה משום מה -אבל אינך מהססת כלל להתבטא בדורסנות ובגסות ואף מתייהרת בכך, אני לא חושבת שהעמדה שלי יותר צודקת אם אני מקפידה להעליב את הצד השני, ודרך אגב, קללות במילים "גבוהות" הן עדיין קללות לא עדות להשכלה יתרה. הקיצור - אם מישהו בוחר לפרסם משנתו בפומבי עליו לקבל את העובדה שיקבל תגובות שלא ישאו חן בעיניו, כן אפילו הומור דלוח, (לדעתי זה היה מצחיק ואפילו שנון לעשות משחק מילים על טעות הקלדה ובו בזמן להמחיש בדיוק את ההבדל בין שתיכן) ואפילו הומור שפוגע בדעה הטובה שלך על עצמך. ואת יודעת? לא הכל סובב סביבך, אפשר להנות מהחידוד של פפריקה בלי לפסול אותך, זו לא הייתה בדיחה אישית אם לא היית בוחרת להפוך אותה לכזאת. |
|
חמדת
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
בוב - תודה לך על על חדות השכל וההומור שלך .
|
|
בוב
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
ספר ילדים גאוני שמעבר לעולם הדמיון העשיר משחקי השפה בו הם תענוג אדיר.
דרך אגב שינו סוף סוף את התמונה באתר לכריכה הנכונה של ההוצאה המחודשת. ובקשר לתכתובת של חלק מהחברים על הביקורת שלך אני יכול רק להשתמש בשפתו של יוסי בנאי מתוך הספר ולהגיד שיש אנשים שהם לא סתם חכמים אלא חכמים בלילה, כאלו שהיחידים שיכולים להתחרות בחוכמתם הם חכמי חלם.
תודה על הביקורת. |
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
אממ... אלון? לא הבנתי. פעם שניה ברצף, עכשיו אני מתחילה לפקפק בחוש ההומור של עצמי...
חמדת, הקשר הוא כדלהלן: את עשית טעות הקלדה מה שהוביל את פפריקה לכתוב בדיחה מה שגרם לי לחייך מה שגרם לך להחמיא לי בתואר "קטנונית". עד כאן קשור? יופי, ממשיכים. אצל רוב בני האדם "קטנונית" אינו בגדר מחמאה ועל כן נוצרה לי קושיה על דבריך. בכדי לתרץ אותה, פניתי למקור קדום. והנה, אצל רוב בני האדם המדרג הוא: "שטויות והבלים" = פגיעה ועלבון "קטנונית" = פגיעה קלה ואילו המקור הקדום הראה לי שאצלך: "שטויות והבלים" = לא פגיעה ומכאן ש-"קטנונית" משתדרג ונכנס תחת גדר מחמאה. אני לא חושבת שפפריקה מנסה לצוד אותך או להעליב אותך, ודאי לא שהיא זקוקה לרחמיך. בעיני, היא בחורה שנונה ובעלת חוש הומור משובח, ועל כן אינני קוראת את דבריה כניסיון העלבה אלא כבדיחה, אבל לא אדבר בשמה, כמובן. |
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
רויטל, זו היתה , בדיחה. א
|
|
חמדת
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
רויטל ק. -מה הקשר בין טעות בהדפסה שכולם מבינים זאת לנוכח הנושא שעליו כתבתי "שטויות והבלים"
והומור יש לי ,אבל אין בי רחמים כמי שמנסה לצוד אותי כמו ארנבת על כל מילה או משפט שלי . אני אמשיך ואכתוב משפטים פוגעים למי שבהבנתי או ביכולותיי האינטלקטואליות מתייחסת אלי כך , אני לא מתביישת להצהיר בריש גלי את מה ומי שאני, אבל רק שפוגעים בי באופן אישי. ורויטל את יודעת היטב שמה שנכתב אולי כבדיחה נקרא כהעלבה כי לתגובה לא מתלוות צליל המנגינה המעיד על מה זה ועל מה ההוא . בוקר טוב .
|
|
חמדת
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
לאלון דה אלפרט -""חכמים מדברים כשיש להם לומר משהו. טיפשים מדברים מפני שהם חייבים לומר משהו." ~כמו מר אפלטון
.בוקר טוב לך ה-אינטליגנט של האתר. איך האתר היה מתקיים ללא הערותיך ? קשה קשה לדמיין .שיהא לך בוקר טוב .
|
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
חמדת, זו היתה בדיחה
שהתבססה, אמנם, על טעות ההקלדה שלך, אך היתה מצחיקה אותי באותה המידה גם אם היתה מתבססת על טעות הקלדה שלי. לא חושבת שפפריקה ניסתה להוכיח פה צדק אבסולוטי או משהו. בעיני, "קטנונית" כלל איננו בגדר מחמאה. אבל כשזה מגיע ממשהי שכשהיא במוצהר לא רוצה לפגוע מכנה את דבריהם של האחרים "שטויות והבלים", אני מניחה ש"קטנונית" אכן יכול להיחשב למחמאה מפליגה. יום טוב לך, חמדת. מאחלת לך שפע של הומור, גם קצת מסוג ההומור העצמי, לא יזיק. |
|
חמדת
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
לרויטל ק. אני שמחה ומאושרת שעל הבוקר משהו מישהו גרם לך לחייך ,להגדיר אותך כקטנונית
זאת מחמאה טובה על הבוקר .
|
|
חמדת
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
פפריקה כשאת צודקת את צודקת זאת הייתה שגיאת הדפסה שלי .אבל תרדי כבר מהעץ להראות שתמיד את הצודקת
כולנו טועים במכוון או שלא במכוון בגלל סיבות טיפשיות כמו במקרה הזה שהייתה שגיאת הדפסה .
|
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
חייכת אותי על הבוקר, פפריקה.
(כן, צר לי להגיד שגם אני לא הבנתי בקריאה ראשונה...) |
|
פֶּפֶּר
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
אוך, לבזבז את ההומור המנוזל שלי על אנשים שצריך להסביר להם אותו.
חמדת, הביטוי הוא 'חד סטרי' (בארמית, סטרא הוא צד). את כתבת 'כביש חד סטירי', וזה שימש לי עילה לבדיחה על חשבונך וחשבוני יחד. נראה לי שמכאן ואילך נאמץ את הפיתרון הגאוני של אנונימוס. |
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
כן, ךפפריקה?
|
|
חמדת
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
ךפפריקה היכן ראית בביקורתי שההומור של בנאי הוא מבחינתי סר טעם ? ההפיך נהניתי מכל הגוזמאות
ומכתיבתו הנהדרת של יוסי בנאי ,כולל על ""עיטוש אחד שלו שהרעיד את ארץ שָם־שָם באופן שהארץ על כל מחוזותיה רעדה ופגעה בתשתיות התחבורה של ארץ "שם-שם-"באופן הבא : "שכבישים שהיו דו סטיריים באופן קבוע נעשו חד סטיריים באופן זמני"..האם את יכולה לעשות זאת מסופקני ,האם אני יכולה לעשות זאת - התשובה שלילית ביותר.
ולא הצחיק אותך האוקסימורון בתיאורה של הנסיכה "לַיְלָה" שנראתה הכי יפה והכי קורנת כמו אור השמש ביום סגריר- אותי זה הצחיק . שלא לצחוק על המקוריות של הפתרון הגאוני שמצא אנונימוס מול המפלצת הנוראית ביער האפל . אפשר לאמץ את זה על בני אדם שהם יריבים. |
|
חמדת
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
ל-דן סתיו תודה רבה על תגובתך ואני גם מעריכה מאוד את גישתך האי סבלנית לגבי חוש ההומור זה
זה משול לטעם ולריח .
|
|
פֶּפֶּר
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
תמיד תהיתי למה משפטים שלדעתי נכתבו בהומור הם לדעתך סרי כל טעם. עכשיו זה ברור: זה מה שקורה כשכבישים שהיו דו סטיריים באופן קבוע נעשים חד סטיריים באופן זמני.
|
|
דן סתיו
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
חמדת
הביקורת שלך כתובה מצוין ויפה. היא משכנעת במיוחד בכל הקשור להעלאה באוב של הנוסטלגיה, אבל לא נראה לי שיש לי סבלנות להומור מהמסוג השזור בספר הזה.
|
8 הקוראים שאהבו את הביקורת