“למי שמכיר וזוכר את אינטונציות הקול והדיבור של יוסי בנאי אני מציעה לקרוא את השורות הבאות כאילו אנו שומעים עכשיו את
קולו של יוסי בנאי והוא חלק בלתי נפרד מהקריאה בספר זה בא באופן טבעי.
ההתחלה :
"הרבה ספורים יפים ומוזרים מספרים עליו, על אנונימוס בלפי הגדול. מה אני אומר, הרבה, הרבה זה לא מילה. ומכל הספורים, ספור אחד אני רוצה לספר לכם עכשיו. ואת הספור היפה והמוזר הזה, עליו, על אנונימוס בלפי הגדול, שמעתי אני, בפעם הראשונה, מזמן מזמן, כשהייתי קטן, מאחי הגדול אברהם, שקוראים לו בקצור- אברם. ואחי הגדול אברם ספר לי ששמע את הספור הבלתי מתקבל על הדעת הזה- מאחי היותר גדול, יעקב, שקוראים לו בקצור י'קוב. וי'קוב סיפר ששמע את הספור - על אותו אנונימוס בלפי הגדול, ממישהו ששמע את הספור ממישהו אחר. וזה ברור שהמשהו האחר הזה לא התאפק ורץ לספר אותו למישהו שסיפר אותו לאחי י'קוב. וי'קוב סיפר אותו לאברם, ואברם סיפר אותו לי, ואני כמו שסיפרתי, רוצה לספר אותו לכם."
פשוט אי אפשר לנתק את הקריאה מבלי לשמוע את אינטונציית הקול והדיבור שלו יוסי בנאי בקטע הזה ובכלל לאורך כל הספר.
הספר עצמו יצא בפעם הראשונה בשנת 1980. ועשיו יצא במהדורה מחודשת אבל הכריכה היא לא זאת שמופיעה בתמונה .
אני זוכרת את עצמי יושבת ומקריאה לבנות וכולנו התגלגלנו מצחוק .דיברתי היום עם הבנות שהן כבר בגילאי ה-30 שלהן ואף אחת לא שכחה את חווית הקריאה ,הצחוקים שכמובן הצטרפו לכך תנועות תאטרון שלנו.
הספר שייך לסוגת הגוזמאות והבדיות המוכרת לנו מחרוזי אמא אווזה, מילקוט הכזבים ומן הגדול מכולם — הברון מינכהאוזן הגרמני.
בנאי בנה את הספר עם מסגרת חיצונית. שבה סיפור העלילה עצמו הוא מובנה ומכיל שאלות רטוריות שניסוחן חוזרות ומהדהדות:
"מה אני אומר הרבה? הרבה זה לא מלה". שוב ושוב נשאלת בטקסט השאלה: "רוצים דוגמה?" והתשובה המוגזמת מזמינה כמובן עוד גוזמה ועוד גוזמה.
גיבורינו הוא השקרן הגדול מארץ שָם־שָם !!{איפה היא אותה ארץ?} ,וכבר בפתיחה מספר בנאי בהיתוליות ובהגזמה כמובן כיצד סיפור הזה הגיע לאוזניו.
האם אנונימוס בלפי הגדול -היה קיים או לא קיים הרי בנאי בונה לו דמות מציאותית לתפארת :
אנונימוס בלפי הגדול גם מוכר בארץ שאינה קיימת ששמה שָם־שָם ולו כמה וכמה תכונות בולטות ומוגזמות. הוא גדל ממדים, וכדי לתאר את גודלו מספר בנאי על עיטוש אחד שלו שהרעיד את ארץ שָם־שָם באופן שהארץ על כל מחוזותיה רעדה ופגעה בתשתיות התחבורה של ארץ "שם-שם-"באופן הבא : "שכבישים שהיו דו סטיריים באופן קבוע נעשו חד סטריים באופן זמני".
אנונימוס הצטיין במקביל לחכמתו מול ממדיו הפיזיים הגדולים, עד כדי כך שמשלחת מן העיר חלם באה להתייעץ איתו ולברר: "איך יודעים מי חכם ומי טיפש?".
תכונה בולטת אחרת של אנונימוס הייתה אומץ לבו. הוא היה מסוגל לעמוד מול הדרקון הנורא, לאבן אותו במבטו, אך מגלה גדלות נפש ואינו פוגע בו לרעה. אין ספק איש רחמן ואמיץ.
עוד תכונה מיוחדת שבה הוא הצטיין היה ביכולת השירה שלו: הוא היה מטפס לו על העץ הכי גבוה שבחצר ביתו עד שהיה מגיע לקצה הענף הכי גבוה, מתיישב מולו ומתחיל לשיר. לרשימה המופלאה הזאת נוסיף גם את בקיאותו בשפת החיות, בעיקר בשפת הציפורים. הוא מקשיב לרכילות בין ציפור תיירת לציפור מקומית, דבר שסייע גם לגיבור וגם בקידום העלילה.
בעקבות מנשרים שיצאו מארמונו של המלך השמן למה השמיני לכל מחוזות ארצו שָם־שָם ,הגיעו הרבה נסיכים יפים ומכוערים וסתם אנשים בלי מעמדות וניסו לספר את הסיפור הבלתי אפשרי- "סיפור שכולו שקר בלי פירור של אמת" .התוצאה כולם נזרקו מארמון המלך. והנסיכה "לַיְלָה" היפהפייה שנראתה הכי יפה והכי קורנת כמו אור השמש ביום נשארה רווקה בבתוליה .
ואז מגיע אנונימוס שלנו לארמון ומספר למלך סיפור מופרך לחלוטין שאי אפשר למצוא את תחילתו, את סופו וגם את האמצע .
הסיפור עצמן מצחיק ,משעשע, מתעתע, ומפתיע בנפתולי החוסר הגיון שלו אבל גם אפשר למצוא שם הגיון שבגינו התרגז המלך על גיבורינו אנונימוס בלפי הגדול , ובסופו של הסיפור הנסיכה "לַיְלָה" שנראתה הכי יפה והכי קורנת כמו אור השמש ביום סגריר זכה בה גיבורינו אנונימוס.
יש בספר עוד עלילות גוזמאות שבתחילת משפטיו בונה בנאי משפטים כמו -
"פעם אחת לפני המון המון שנים קרה מקרה שלא קרה מעולם. ואיך קרה -תשאלו -מקרה שלא קרה מעולם?...
ק ר ה ע ו ב ד ה !!!..... ג ד ו ל - ז ה -ל א -מ י ל ה!!!.
או גוזמא אחרת :
"אנונימוס שלנו פוגש ביער אפל והנוראי מולו את הדרקון המפחיד ביותר שקיים בארץ שָם־שָם .
אבל אף אחד משניהם לא זז כל הלילה וכל היום שלמחרת .אנונימוס חשב לעצמו - טוב ,כמה זמן אפשר לא לזוז ?? הוא הזיז את עצמו בתזוזה קלה אך לא פזיזה לעבר הדרקון הנוראי ואמר לו : " אתה יודע מה ? אני לא ראיתי אותך ואתה לא ראית אותי,איך זה?"
ואז כל אחד הלך לדרכו .
הספר פשוט מצחיק ,משעשע ,מפתיע בנפתולי העלילה שלו ,הוא מתאים לילדים מ 3-5, וגם מ- 6-8.
אם יושבים ביחד אמא/'אבא או כל מבוגר אחר וקוראים את הספר גם בליווי תנועות אז ההנאה הנה מושלמת .
כריכת הספר שמופיעה בתמונה פה היא לא מהמדורה החדשה שיצאה עכשיו ,אלא שפשוט מסיבות לא ברורות אי אפשר היה להעלות את כריכת הספר של מהדורה 2015.
האיורים בספר הם של אביאל בסיל שזכה בציון לשבח בפרס בן יצחק לשנת 2012. וכבר נקלעתי לספרי ילדים אחרים שהוא אייר והוא פשוט מאייר מוכשר מאוד .במקרה של הספר שלנו כל איוריו תואמים לרוח השטות והגוזמאות של עלילות הספר.
ספר נהדר ומצחיק שהמבוגרים בנינו שמכירים את אינטונציית הקול והדיבור של יוסי בנאי חווית המנגינה הזאת מלווה את כל הקריאה בספר. והילדים הקטנים ישאלו שאלות- איך? לא יכול להיות דברים שכאלו ? ולמה?. בקיצור הנאה שלמה .”
