הרבה ספורים יפים ומוזרים מספרים עליו, על אנונימוס בלפי הגדול. מה אני אומר, הרבה, הרבה זה לא מילה. ומכל הספורים, ספור אחד אני רוצה לספר לכם עכשיו. ואת הספור היפה והמוזר הזה, עליו, על אנונימוס בלפי הגדול, שמעתי אני, בפעם הראשונה, מזמן מזמן, כשהייתי קטן, מאחי הגדול אברהם, שקוראים לו בקצור, אברם. ואחי הגדול אברם ספר לי ששמע את הספור הבלתי מתקבל על הדעת הזה, מאחי היותר גדול, יעקב, שקוראים לו בקצור י'קוב. וי'קוב ספר ששמע את הספור עליו, על אנונימוס בלפי הגדול, ממישהו ששמע את הספור ממשהו אחר. וזה ברור שהמשהו האחר הזה לא התאפק ורץ לספר אותו למישהו שספר אותו לאחי י'קוב. וי'קוב ספר אותו לאברם, ואברם ספר אותו לי, ואני כמו שספרתי, רוצה לספר אותו לכם.

שם הספר
כשאמא שלי היתה מלכה
אני שר להעביר את הזמן - פזמונים מן הקיץ של החורף שעבר
מסיפורי אברם סוראמלו - ציורים: אורי ליפשיץ
מכתבים ברוח