ביקורת ספרותית על חרוזי החיים והמוות מאת עמוס עוז
ספר בסדר

---

נובלה ארס פואטית קצרה של עמוס עוז, המתארת את המתחולל בנפשו של סופר מכובד ומוערך (הוא עצמו?) בערב אחד דחוס ואפלולי ברחובות תל-אביב או אחד מפרווריה. הסופר מוזמן לערב ספרים וסופרים שנערך לכבודו במרכז תרבות העושה רושם של מקום מרוחק ופרובינציאלי, עם שלל דמויות נלעגות יותר או פחות. אלא שחלק נכבד מן הסיפור מתרחש במוחו הקודח של הסופר הבורא את הדמויות ומספר את סיפורן תוך כדי התרחשות הדברים, כך שלא ברור מה קורה באמת ומה מתחולל רק בדמיונו הפורה.

סיפור בסגנון סרטי פִילְם נוּאָר עם כמות נכבדה של לעג, ציניות וגיחוך ועם קמצוץ חמלה. לא מדובר ביצירת מופת של עוז, אבל אורכה הקצר בשילוב אווירה המותאמת לערב קודר של בדידות אפורה, מספקת תגמול נאה לקריאה. לא פחות, אך גם לא יותר.

» ביקורות נוספות של יוֹסֵף
» ביקורות נוספות על חרוזי החיים והמוות