ביקורת ספרותית על חרוזי החיים והמוות מאת עמוס עוז
ספר טוב

---

הסופר חסר השם, מוזמן לערב ספרות (נותן פתח לקוראים לשאול, האם זהו הוא בכבודו ובעצמו). בדרך לערב זה הוא עוצר להתרעננות בבית קפה, בעיר. מזמין נשנוש וקפה מהמלצרית. ומתחיל לשאוב אותנו את הקוראים אל מלאכת אריגת הסיפור דרך דמיונו הקודח. אל כל דמות אשר הסופר פוגש או מעלה בדמיונו או רוקח עלילה ומעלה אותה על הכתב.

הסיפור שלב הומור אירוני, בדיות ואמיתות הארוגות כשתי וערב, לעתים הרגשתי כי מלאכת ההפרדה בין הדמיון השקר והאמת אינה קלה. לעתים ייצר בי את התחושה ההיה או חלמתי חלום.

מאוד נהניתי מקריאת הספר. הערת ביניים: עלתה במוחי השאלה, מעניין איך הקוראים נראים בעיניו של הסופר. מקווה שלא כאחת הדמויות אשר הופיעו אצלו ביצירה ..חחח.

» ביקורות נוספות של צילה
» ביקורות נוספות על חרוזי החיים והמוות