ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 2 באוגוסט, 2021
ע"י oziko
ע"י oziko
ספר מוזר.
צורת הכתיבה שלו היא זו שאולי תייחד אותו, אבל גם שם, זה לא נעשה בצורה שתפתה אתכם לקרוא אותו.
כפי המתואר, הכותב מציג את מוחו הקודח של סופר אחד, בזמן אמת.
התבנית של ''בואו תראו איך הוא ממציא סיפורים מאנשים שרק ראה לרגע'' הייתה יכולה להיות מעניינת, ואותנטית, (בהתחשב בזה שזאת צורת חשיבה נפוצה) אבל פה, משהו לא מתחבר לי.
ההתחלה די איטית ולא מיוחדת בכלל, פשוטה על גבול ה''סתם כתובה'', ורק לקראת הסוף, נרקם איזשהו קשר מעניין, שיגרום לכם להמשיך לקרוא עוד קצת, בספר שממילא קצר.
אני יכול להבין למה יהיו כאלה שכן יתחברו, כי בכל זאת, זה ספר די טוב.
אבל לדעתי, שם זה מסתיים.
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אהוד בן פורת
(לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
אני מוכן לקרוא כל דבר
שעמוס עוז זכרונו לברכה כתב אפילו אם יש רשימה למכולת שהוא כתב
ואני סמוך ובטוח שאם הוא השאיר משהו בכתובים זה סימן שזה שווה קריאה. עם כל הכבוד לפרשה שהיתה עם הבת שלו, זה לא הפריע כהוא זה לאהבה שלי אליו. אני מתייחס לזה כלא יותר מאשר לכביסה שלא מצאו מקום טוב יותר לתלות אותה וצר לי על הכובסת שלא כובשת. |
|
|
oziko
(לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
שניהם גם יחד. העלילה היא העיקרית, אבל תוך כדי יש כביכול התפתחויות לעוד סיפורים, שהם בעצם פרי המחשבה שלו.
|
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
האם זה עדיין סיפור עלילתי, או רק רצף תודעתי?
|
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
