בזבוז של זמן

הביקורת נכתבה ביום שישי, 30 באוקטובר, 2015
ע"י פֶּפֶּר
ע"י פֶּפֶּר
אחרי כמה ימים
הבנתי
מה בדיוק הוא מזכיר לי.
אחרי חיפוש קצר
בתיקייה של אבא שלי
מצאתי את זה:
"ואקום בבוקר
ונשמתי הומה
יצירה חפצה
היא.
והנה עטי דל
ומוחי יבש.
זלגו דמעותי
אך הדיו
כמו לב אין לה
נתכנסה בקולמוס,
הן למוח יבש-
הועל לא תועיל.
ופתאום
ברק הבריק
ונשמתי עולזה.
הלא אוכל ללכת
בעקבות
המשוררים אשר
קדמוני
ומלאה הארץ
תנובת
יצירתם:
מילה לקחתי
ועוד
מילה, ואצרפן.
קשר ביניהן
אין.
ושוב מילה
ועוד מילה
רבות רבות.
פניתי ואתבונן
כי אין די
בערבובית מילים
לבדה
היות יצירה.
על כן לשורות חילקתין
אסטתיקה ולא
הגיון הנחתני.
ומדי שלש שורות
כאחד המשוררים
מילה אחת,
לבדה.
כותרת כתרתי
ואגמור,
ואתבונן בשירי בשום לב,
והנה הוא
כמיטב היצירה
בימינו."
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
פֶּפֶּר
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
למעשה זאת פארודיה על שירה מודרנית, שונרא. נועדה בדיוק לאלה ששירה לא הולכת איתם יד ביד.
|
|
פֶּפֶּר
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
ואתהה עמוקות
אם אלה הם פני הדברים הכיצד זה השתרבב לכאן לייק? ושימבורסקה, מה יהא עליה? |
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
ואתיישבה על כסא
ותתרוצצנה עיניי ותקראנה שורותייך. והנה מוחי התייבש, זלגו דמעותיי, נטף אפי, ונזדקרו אוזניי, על שום כך שלא הבינותי למה התכוון המשורר. שום ברק לא הבריק וגם אאוריקה לא הזדמנה כי שירה ושונרא לא ילכו יחדיו יען כי לא נועדו זה לזה. |
6 הקוראים שאהבו את הביקורת