“אחרי כמה ימים
הבנתי
מה בדיוק הוא מזכיר לי.
אחרי חיפוש קצר
בתיקייה של אבא שלי
מצאתי את זה:
"ואקום בבוקר
ונשמתי הומה
יצירה חפצה
היא.
והנה עטי דל
ומוחי יבש.
זלגו דמעותי
אך הדיו
כמו לב אין לה
נתכנסה בקולמוס,
הן למוח יבש-
הועל לא תועיל.
ופתאום
ברק הבריק
ונשמתי עולזה.
הלא אוכל ללכת
בעקבות
המשוררים אשר
קדמוני
ומלאה הארץ
תנובת
יצירתם:
מילה לקחתי
ועוד
מילה, ואצרפן.
קשר ב”