ביקורת ספרותית על מחר מאת גיום מוסו
ספר מעולה

---

אוי אלוהים.
לקרוא ספר עם זמן
בריין-פאק רציני.
ואני הבנתי את העלילה אחרי המסעדה, כי היה סרט רוסי, שמדובר בו שלקראת השנה החדשה, גבר קיבל כרטיס סים, והתקשר למספר אקראי(מנהג אצל חבריו) ואיחל לזר זנה טובה.
הזר, או זרה, הייתה מישהי שלפי מה שזכור לי, נאלצה להעביר את החג לבדה, והרגישה טוב כשבירך אותה ודיבר איתה קצת.
אט אט, הם מגלים שהגבר שנה לפני,והאישה בעתיד.
זה נורא מבלבל אני לא זוכרת מה קורה מתי מה, זה מתסכל.
אולי זה ההפך והוא מהעתיד והיא מהעבר.
אבל אני רק זוכרת שהוא כביכול היה צריך למות.
בכללי, אהבתי את מה שמוסו כותב. אני בדרך כלל לא קוראת אקשן בספרים, אבל ב'מחר ו-'קולו של המלאך', הוא ממש גורם לי להכנס לתוך העלילה, ופשוט לשנות תדמית מלאה.
*ספויילר*
זה כאילו, אני על ההתחלה, חשבתי שהבחור מסכן, כי אישתו נדפקה ממשאית, שאחרי זה מחצה אותה, בערב חג המולד.
ומתברר בסוף שהיא תיכננה להרוג אותו O-O
ובנוסף על איך שאמה שינתה את העבר שלו, ועושה את מה שקראנו, רק בדרך שונה לגמרי.
אם הגורל שאמה שינתה הוא קיים, אני מקווה שאמה, מתיו, אפריל ואמילי יוכלו לחיות כמשפחה אחת גדולה.
ולא לשכוח את הבחורה שאפריל שתתה אצלה D;

» ביקורות נוספות של Drunk Reader
» ביקורות נוספות על מחר