ביקורת ספרותית על מחר מאת גיום מוסו
ספר לא משהו

---

ג"מ? ג'ו'ג'ו מויס? גיום מוסו? מין סט של מחברי ספרים הפוזלים פזילה הן לקהל הרחב המוכן לקרוא הכל והן לאותו קהל המוכן לקבל אותו הדבר מהוליווד.
הכתיבה סתמית ומאפיינת כותבים נטולי חוש כתיבה, כאלה שיש להם רעיון, אבל ממש לא הדרך להעביר אותו לכתב. כתיבה שבאה כמו מתוך מדריך לכותב המתחיל:
1. שלב בכתיבתך אסון משפחתי
2. הכנס ילד/ה, ששואלים שאלות קשות
3. הכנס כלב חמוד
4. הכנס תאורי עיר אמריקאית בטמפרטורה קרה, עם שלג ורוח מקפיאה
5. הכנס פרדוקס מדעי אוילי במיוחד
6. הכנס תאורי אנשים מפורטים, חד מימדיים
7. הכנס אנשים יפים. כיעור לא מוכר
8. הכנס תאורי אוכל שאנשים ירצו לאכול, אבל בחיים לא נתקלו בזה
ובמה דברים אמורים בכלל?
אחד מתיו, פרופסור יחסית צעיר לפילוסופיה בבוסטון, מאבד את אשתו האהובה בתאונה מצמררת. גם שנה לאחר התאונה הוא מתקשה לצאת מאבלו. בנסיעה מקרית עם שותפתו לדירה הוא מגיע למכירת גראז' אופיינית לארה"ב, שם הוא רוכש מחשב מקבוק יד-שניה. בבית הוא מגלה שבמחשב נותרו תמונות, למרות שהובטח לו שהמחשב פורמט ואין בו דבר. הוא פונה לבעלת המחשב במייל שלה ומודיע לה על התמונות. לה מוזר לשמוע על התמונות ובשיחה המתפתחת, איך לא, נוצר קשר ספונטני, הזמנה לארוחה בניו-יורק.
מתיו מגיע לניו-יורק, נכנס למסעדה וגם אמה, אותה ראה ואיתה תיקשר במייל, נכנסת למסעדה באותו זמן. הם לעולם לא יפגשו. פרדוקס בזמן מונע זאת מהם, כאותו פרדוקס מפורסם האומר שלו יכולת ליצור מכונת זמן, לחזור בעזרתה אחורה ולהרוג את סבך, הרי לא היה נולד אביך, אתה לא היית נולד, ממילא לא היית בונה מכונת זמן, לא היית חוזר אחורה בזמן וסבך לא היה מת, רק כדי להוליד את אביך, שיוליד אותך, שתיצור מכונת זמן וכך הלאה. מדליק בשמיעה ראשונה ומייגע בהמשך.
ומה בשאר הספר? השאר, כמידת יכולתו המוגבלת של מוסו, כולל אינסוף טוויסטים, שאם רק חשבת לרגע, אבל באמת לרגע, נניח עשר שניות, מה תאכל לארוחת ערב, כבר פספסת שני טוויסטים קריטיים. הטוויסטים בנויים חזותית לסרט בוא יבוא, ממש ככפפה ליד, טובים חזותית ונוראים ספרותית ובסופו של יום הקורא חש כי תפס מרובה ולא תפס דבר.
זהו ללא ספק ספר טיסה, ספר שמטיסים מהיד בגמר הקריאה וכבר לא זוכרים מה היה בו.
ועד עכשיו לא הזכרתי אפילו טעות מבישה בעברית, עמ' 29, שם כתוב פליז במקום פליס. עד כדי כך המתרגמת טועה כמו העם בתוכו היא יושבת? ועוד מנסה המתרגמת את יכולתה בתרגום שמות יינות ומתרגמת שביניון בלאן לשביניון לבן וזה בכלל סוביניון בלאן. טוב, הבנתם בטח. לא הבנתם? עזבו.
אלוהים, איזה זבלון.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על מחר