ביקורת ספרותית על פרנסוס על גלגלים - רוג'ר מיפלין #1 מאת כריסטופר מורלי
ספר טוב

---

להגיד על פרנסוס עם גלגלים שזהו סיפור על אהבת המילה הכתובה, ספרים או חדוות הקריאה, זה כמו להגיד ש״חוות החיות״ הוא ספר על חיות בחווה.
כפי שיצירתו של אורוול היא על ״...ההיסטוריה של מהפכה שסטתה מדרכה והתירוצים המצוינים שניתנו על כל צעד ושעל לסילופה ועיוותה של התורה המקורית" (כך ע״פ אורוול) באמצעות סיפורם של חיות חווה- כך ׳פרנסוס׳ הוא סיפור על עוצמה נשית, שחרור, הגשמה עצמית וחופש- ספורה של הלן מקגיל, שצעד לפני משבר גיל ה-40 רוכשת חנות ספרים נודדת (פרנסוס- הר במיתולוגיה היוונית עליו חיו המוזות), סוסה לבנה וגדולה (פגסוס או פג בקצרה- זיווג אידיאלי לרוסיננטה של דון קיחוטה) וכלב ששמו פרח מזכרוני- ויוצאת להרפתקה. זהו סיפור מסע קלאסי לאורכו עוברת הגיבורה מטמורפוזיס, וממכונה אנושית לאפית לחם הופכת לפרפר מאוהב, חופשי ומאושר.
כל זה מבלי להגיד מלה על מיפלין, שהוא מעין דון קיחוטה כשלעצמו.

כמובן שזהו ספר לחובבי קריאה, הוא מלא בייחוסים ליטרלים וביטויים משעשעים, מצאה חן בעיני ׳הקדשתם׳ של סופרים ומשוררים (!By the bones of Byron),
אהבתי גם את הקטעים בהם מתאר ׳הפרופסור׳ את בדידותו בדרכים, כאשר מאחוריו הוא שומע את שייקספיר, ביירון ושאר הטיטנים מדברים ביניהם, בין המדפים.
בדידות, לדעתי, זוהי תכונה איתה כל אוהב ספרים צריך לדעת להתמודד, לעתים לחפש אותה והכי חשוב- לאזן אותה. לדעת מתי לחזור למציאות.

אין טעם להכביר במלים על הספר הקצרצר הזה ואני אפילו לא מצטט, למרות שבכל עמוד טמונה פנינה אמיתית, כיוון שבאמת שווה לקרוא את הספר בלי ׳דעות קדומות׳ על הטקסט.
קניתי עותק לפני כמעט 20 שנים בחנות יד-שניה בברוקלין (!) בהמלצת המוכרת (!!), ולצערי נאלצתי לעזוב אותו מאחור כשעזבתי את הדירה. מי יודע, אולי יום אחד אמצא אותו בברצלונה בבית הקברות לספרים אבודים.
כשהבנתי שיצאה גרסא דיגיטלית לממתק הזה הרגשתי כאילו שמצאתי באיזו מגרה נשכחת מחדד ישן ואהוב או אולר שפלחתי לחבר מהכתה.

» ביקורות נוספות של רוסיננטה
» ביקורות נוספות על פרנסוס על גלגלים - רוג'ר מיפלין #1