ביקורת ספרותית על Strangers מאת Anita Brookner
ספר טוב

---

אניטה ברוקנר כותבת ספרים אלגנטים ועגמומיים על אנשים בודדים. קראתי מספר ספרים של ברוקנר לפני שנים כה רבות עד כי אינני זוכר את שמם, אבל אני זוכר שגם הם עסקו בטיפוסים בודדים (בודדות, ליתר דיוק), ובסקירה זריזה של הביבליוגרפיה שלה ברשת אני מגלה ש'זרים', ספרה ה-24 במספר, הוא הראשון בו הדמות הראשית היא של גבר- גם הוא בודד. זהו סיפור אומלל ולפיכך מקסים.
הבדידות של (פול) סטוּרגיס מאכלסת הכל- את הימים הארוכים שעליו למלא, השגרה שבמסלולים בהם הוא הולך, הריקנות המציפה את ביתו. יש לו קרובת משפחה אחת, וגם היא מבוגרת ממנו. בביקוריו השבועיים בביתה היא מוחה ללא הרף על פעילויותיה החברתיות ("הו, אני עסוקה. כן, אני מאד עסוקה") אך סטורגיס יודע שגם היא גלמודה לחלוטין. מקור המגע היחיד האחר שלו עם בני אדם הוא "מגע עם זרים... למרבה המזל לא היה חוסר בזרים; למעשה כולם זרים."

אחת מהזרים האלה היא ויקי גרדנר, אשה בשנות ה-50 לחייה- צעירה מסטורגיס ב-20 שנה- אותה הוא פוגש בטיסה לונציה. הוא טס לשם כדי שלא יאלץ לבלות את חג המולד בגפו, למרות שהוא מודע להוצאות הכרוכות בכך. "הוא הצדיק את עצמו, כפי שנהג לעשות, בפני קהל מבקרים בלתי נראה." מה שבאמת חסר בחייו של סטורגיס, מלבד עבודה, הם ילדים. אפילו שכבר החל בקשר עם ויקי הוא מהרהר:
"יכול להיות שהיה מצליח יותר, אפילו משגשג, בתקופה אחרת או אפילו מקום אחר, מקום בו המקומיים, האזרחים, היו יכולים להיות מועילים יותר, סקרנים יותר, גלויי לב... התשובה עשויה להמצא בחיפוש אחר מקום זה, קהילה קלילה של מנהגים ונימוסין בה אפשר יהיה לתקשר ולהיות מובן. הוא אף תהה שמא יהיה זה אפשרי מחוץ לתחומי נובלה."
אולם יש לו עבר והיו לו מאהבות. האקסית שלו, שרה, טוענת שהוא יותר מדי "טוב לב", הוקעה אותה הוא שוקל כעת כנכונה. "טוּב לב לא היה יעד אבולוציוני."
ב'זרים'- בכל מקרה בעולמו של סטורגיס- השאיפה שלו למערכת יחסים מאוזנת, אפילו חברות, היא בלתי אפשרית; עניין הדדי בין שני הצדדים לעולם אינו מתקיים. קרובת משפחתו המזדקנת מסיטה את שאלותיו ומבטיחה לו שהיא בקו הבריאות. ויקי גרדנר מופיעה ונעלמת, נעלמת וצצה, מסתמכת עליו בעיתות משבר, מבקרת תמיד חברים חסרי-שם במקומות מרוחקים. בוויקי אכן יש משהו לא מציאותי- ההעלמויות וההופעות הפתאומיות שלה, הדרישות הבלתי-מוסברות שהיא דורשת ממנו, עושות רושם כאילו שהן מייצגות תבנית מרוכזת של מערכת יחסים תלותית ממנה סטורגיס חושש ובה, בו זמנית, הוא מעונין.

זהו גם ספר על פרק חיים, על גיל, ועל הקצה היחיד שלו. "היה דיון נרחב בתקשורת בטיפול בקשישים, אך רק הקשישים יכלו- ולא רצו- לחשוף את מצוקתם... להרף עין שמח על כך שאין לו ילדים על חייהם יאפיל, אולי אפילו יחריבם, הצורך לטפל בו."
'זרים' הוא לעתים ספר עגמומי וצונן, אך גם עשיר ומשכנע. עבור סטורגיס, "עידן התבונה הוכיח עצמו כאכזבה, בניגוד לציפיותיו" אך עבור הקורא- ברוקנר מוכיחה את ההפך.

*נקרא באנגלית, תרגום השמות והציטוטים באחריותי

» ביקורות נוספות של רוסיננטה
» ביקורות נוספות על Strangers