ביקורת ספרותית על פרנסוס על גלגלים - רוג'ר מיפלין #1 מאת כריסטופר מורלי
ספר טוב

---

עגלה עם סוסה

את הספר, פרנסוס על גלגלים, של כריסטופר מורלי, ראיתי מספר פעמים ושמעתי על מעשי הקסם שבו, האמורים לאוהב ספרים כמוני, לשים עליו יד ולהסניף אותו לעיניי ומחשבותיי. כן אני אוהב ספרים עם נראות מיוחדת, לה השפעה על טעם הקריאה שלי, כמו העבודה שמדובר בספר קטן, עם הדפסה איכותית, על נייר צהבהב, ועטיפה סגלגלה בהירה, עליה הדפס יפה של סוס צנוע, המושך עגלת ספרים גדולה, כספרייה ניידת. איזה יופי של כריכה לספר העוסק באהבת ספרים.

בנוסף שמעתי שזה ספר ביכורים להוצאה חדשה, הוצאת זיקית, ששמה לה כמטרה להיות הוצאה שונה מהמוסדיות, ובכך להיות רעננה בתכנים ובאופן הגשת הספרים.

נקודת העניין העיקרית שלי בספר הייתה נושא הסיפור, על אישה פשוטה שמחליטה יום אחד בצורה ספונטנית לרכוש סוסה ועגלה ולהיות מפיצת ספרים, באזורים הכפריים של ארצות הברית, בעידן שעדיין לא היה אינטרנט, טלוויזיה, ועיתונים המגיעים לפריפריה, לישובים הנידחים. בהיבט הזה האישה היא כמו מיסיונרית תרבות, היוצאת למרחבי נופים חקלאים, ונופי הטבע שעדיין פראים, בכדי להנחיל את אהבת הספר, המשולבת עם הרפתקאות במסעות שעורכת האישה עם כרכרה וסוסה.

הכרכרה והסוסה, גיבורי העלילה המשניים, גרמו להתנגנות שיר ילדות בזיכרוני. כששרתי אותו בליבי, חשבתי על תמימותו וקסמו של פרנסוס על גלגלים הגלומים בפשטות.

עגלה עם סוסה
בשדה תרוץ.
עד גדותיה עמוסה
בחציר קצוץ.
ואני יושב למעלה
לשמאלי מושכות,
הי דיו דיו
כך אקרא לה
ובידי השוט.

(מילים ולחן: אבשלום כהן)

מה אומר ומה אגיד, פרזנטציה כזאת נהדרת לספר אחד, מעולם לא הייתה לי.

אבל אני דחיתי את קריאת הספר בלי סוף, מסיבות לא ידועות, שלבטח מצויות אי שם בתת מודע.

את הספר הזה, כמו ספרים אחרים ונוגעים, קבלתי מחבריי (היודעים שאני חובב ספרים), למסיבת היציאה שלי לגמלאות (אל תרחמו עלי, או תקנאו בי, אני עדיין עובד חלקית כיועץ).

כעת הבטתי בספר, לסוסה בכריכה שדהרה לעברי, וחשבתי מדוע לא נפגשנו?

ואז קרה לי דבר מעניין, שאני אגב תמיד מצפה במפגש עם ספרים, לפתע צף במחשבותיי סיפור ישן ונשכח שהיה החסם לקריאת הספר.

בילדותי, לאבי הייתה ספריה קטנה בה, ספרי עם עובד, ספריית הפועלים, וספרים מהוצאת מזרחי, שהתמחתה ברומנים להמונים. את הסדרה הזאת הפיץ סוכן נוסע, בסוסיתא ישנה. אבי קנה ממנו מספר ספרים בהקפה, וכשחזר הסוכן, אחרי זמן מה לבקש את חובו, אמר אבי, אין לי כסף, וכל כך התביישתי. אני חושב שהאירוע הזה גרם לי להיות אספן ספרים כפייתי, ובאמצעות האובססיה הזאת לומר לאבי ולי, אבא לי לא חסר כסף לרכוש ספרים, יש לי המון ספרים. ברגעים רוגשים סבבי, הספרים העניקו לי רגעי רוגע ואושר. כעת אני מבקש לשחרר ולהשתחרר מהאובססיה המעיקה.

אחרי שדהרתי למחזות רחוקים, אני מבקש לומר לכם מספר משפטים על חווית הקריאה בספר.

פרנוס על גלגלים, הוא סיפור פשוט, אך כסיפור פשוט וטוב יש לו גם תובנות על החיים עצמם. זהו סיפור על אישה בשם, הלן מק’גיל שבגיל ארבעים, החליטה במקום לרכוש רכב חדש, מה שיאפשר לה להיות חלק מהקידמה, לרכוש סוסה ועגלה ואתם לצאת למרחבים, כבחירה בעצמאות ובקלאסיקה לעומת חדשנות. הספר הזה הוא מסע אטי ורגוע, לטבעם של האנשים והנופים ודרכם לחשוב, על החיים. אולי זהו סוד קסמו של הספר, שהצליח לפצח משאלה אנושית אחת, חוצה מקומות וזמנים.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על פרנסוס על גלגלים - רוג'ר מיפלין #1