חברה שלי לא עזבה לי את הווריד. היא נדנדה לי ימים ולילות על הספר הנפלא, המרגש, משנה החיים הזה. כדי לחסוך לעצמי מיגרנות מיותרות החלטתי לקרוא אותו.
הבנתי כמה דברים בעקבות קריאת הספר הזה:
1. אני לא אוהבת ספרי פנטזיה.
2. שמות ארוכים ומסובכים עושים לי בחילה.
3. אם אני קוראת ספר פנטזיה שבו שמות ארוכים ומסובכים, צפו לביקורת לא אוהדת.
~הביקורת מכילה ספוילרים. זוהי ההזדמנות האחרונה של אלו מכם הקוראים או המתכננים לקרוא לברוח מכאן. האזהרה הזאת לא תחזור על עצמה ותשמיד את עצמה לאחר הבנת המסר~
דברים שלא אהבתי:
השמות- מי שקרא בעיון את רישומיי למעלה, יודע ששמות ארוכים ומסובכים גורמים לי לתופעות לוואי כמו בחילה קשה, סחרחורות או במקרים קשים ונדירים- חוסר רצון לקרוא את הספר. קטסה, רנדה, פו והרשימה עוד ארוכה, ואני כבר מתחילה להרגיש מוזר. אני מודעת לכך שככה זה ברוב ספרי הפנטזיה, אולי זאת הסיבה ל-1: אני לא אוהבת ספרי פנטזיה.
הבחור- אני מחכה בקוצר רוח לספר נוער שבו מושא אהבתה של הגיבורה הוא פחות מדוגמן. העיניים המדהימות, העור השזוף, התכשיטים היקרים.. ןם23ג/'כחסצ'םחגףלך'חדףלצ...../בגםך/ כג'בגגקקקל1111
אני מתנצלת. נרדמתי על המקלדת. זה פשוט מתיש לפגוש בכל ספר בחור מהמם מחדש, כי כבר ברור שבאיזשהו שלב הוא והגיבורה יפתחו סיפור אהבה קיטשי ויוצר תאים אפורים במוח. אני משתוקקת לכך שבחורים בספרים יהיו עם משקל עודף, מקריחים או סתם משקפופרים. הנה, הארי פוטר הוא לא רע בכלל.
הבחורה- אני מתנצלת, אבל קטסה עולה לי על העצבים. היא נתנה למלך לשלוט בה כל כך הרבה שנים, ובכך הרגה כל כך הרבה אנשים והרסה עשרות אם לא מאות משפחות, שכשהיא מגדלת עמוד שדרה היא מזכירה זאת לקוראים בתהליך ארוך ומתיש שקורה במשך כל הספר. כי מה זה ספר אם הגיבורה לא מצטערת על העבר ומייבבת אל תוך כתפו (הרחבה והחסונה) של הבחור?.
הסוף- יאי! האפי אנד! עוד סיבות למה אני לא סובלת את קטסה- נטשה ילדה קטנה למלוך לבדה, במקום להיות לה לעזר (כן, אני יודעת שיעמדו לביטרבלו בתור כדי להיות יד ימינה אבל על קטסה היא הכי סומכת) בשביל להיות העוזרת הסיעודית של איזה... גבר?! והנה הלך לפח ספר בן 413 עמודים שהתיימר להיות פמיניסטי, אבל יצא סתם זבל. את אוהבת אותו. הבנו. הוא לא מסוגל לעזוב את הבקתה הקטנה והמאוד לא נוחה באמצע שום מקום. אוקיי. למה לכל הרוחות את מוותרת על חיים מלאים בשביל לגור איתו שם? הוא איבד את הראייה שלו והיא איבדה את החיים שלה. יפה.
אני יודעת שאולי יגיבו לי שזה בגלל שהיא מאוהבת, ואני עונה- מאוהבת אבל חסרת שכל? את באמת רוצה שגבר יארח לך לחברה היחידה במשך כל החיים? ואם הוא באמת אוהב אותה, הוא היה צריך ללכת איתה, או להתחשב בה באיזושהי צורה.
דברים שאהבתי:
קטסה- אתם אולי מבולבלים קצת. אני מודה שקטסה יותר עלתה לי על העצבים מאשר נתנה לי לחבב אותה, אבל היא סחבה ילדה קטנה במשך ימים ושבועות דרך מעבר הרים מסוכן, הגנה עליה ועשתה הכל כדי שתישאר בטוחה. זו נאמנות.
ביטרבלו- חיבבתי אותה מהרגע הראשון. היא עברה כל כך הרבה טראומות ונאלצה להפוך למלכה בגיל צעיר כל כך, ועדיין האופי שלה הוא מקסים ומיוחד וממגנט.
העולם- שבע הממלכות הוא מקום די מגניב. בואו נתעלם מהעובדה שמחוננים הם רכושם של המלכים והם משתמשים בהם לרעה בדרך כלל, ושהמחוננים מנודים מהחברה- להיוולד עם עיניים בשני צבעים שונים וכישרון זה מגניב.
ומה לגבי ההמשכים, אתם שואלים? את "אש" ניסיתי לקרוא אחרי "מחוננת". הגעתי לעמוד 63 לפני שהחלטתי שאני מעדיפה לחיות על אי בודד עם זן לא מזוהה של רימות לפני שאני אקרא את הספר הזה. את "ביטרבלו" אפילו לא ניסיתי.
בשורה התחתונה- לאוהבי הפנטזיות בלבד. אה, ולבני נוער בלבד. אבל רק כאלה שבקטע של סיפורי אהבה. כן, גם סיפורי אהבה גרועים.
אני רוצה לציין שקראתי את הספר לפני מספר חודשים ולכן ייתכנו אי התאמות בין הביקורת לבין הספר. סליחה מראש
ותודה למי ששרד את הביקורת הארוכה והמפרכת שלי. חזק ואמץ
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
