ביקורת ספרותית על הביאו את הגופות - טרילוגיית תומס קרומוול #2 מאת הילרי מנטל
ספר מעולה

---

לא הרבה קורה שאני מחכה בקוצר רוח שיצא ספר חדש, או ליתר דיוק שיתרגמו אותו. שני יוצאי דופן היו בשנתיים האחרונות: "אמריקנה", של סופרת שאהבתי את ספריה הקודמים ובחרתי בסוף לקרוא באנגלית, ו"הביאו את הגופות", החלק השני בטרילוגיה המופתית "וולף הול" של הילרי מנטל, שיצא לפני שלוש שנים באנגלית וקפצתי עליו ברגע שיצא בעברית. היות שמדובר ברומן היסטורי סבוך לא סמכתי על הקריאה באנגלית, ונאלצתי לחכות, ובינתיים לצפות בסדרה המצוינת של ה-BBC שעיבדה את שני חלקי הטרילוגיה הראשונים וכך גילתה לי את העומד להתרחש.

"וולף הול" (הספר הראשון אבל למעשה הטרילוגיה כולה) מתרחש באנגליה של הנרי השמיני, ועוקב לאו דווקא אחרי המלך ההפכפך כי אם אחרי תומס קרומוול, בן נפח שהפך ליועץ לענייני כל של המלך, יד ימינו שבידו השמאלית מנתק את אנגליה מהאפיפיור, מסלק שושלות מלוכה מתחרות ומעלה ומוריד פילגשים, הכל לפי רצונותיו של המלך - ההפכפך, כאמור. לא הרבה ידוע על קרומוול, אבל הילרי מנטל יצרה דמות מורכבת, מרתקת ובעיקר אהיבה מאוד, למרות התדמית הנכלולית. ועל אף שאויביו של קרומוול אוהבים לומר שיש לו פרצוף של רוצח, הרי שמדובר באיש עם לא מעט חוש הומור ואהבת אדם (לפחות בספר). ההומור הזה והכישרון הספרותי של מנטל מאפשרים לקורא לנווט - אמנם לא בקלילות, אבל בהצלחה - בין ג'יין בוליין לג'יין סימור ובין תומס קרנמר לתומס מור, כשמנטל מאפיינת משרתים שוליים וקרדינלים נישאים במעלות ובחולשות משל עצמם ומקימה עולם שלם לחיים. מעט רצון ותשומת לב דרושים כדי להיכנס אל תוך העולם הזה, ומרגע שנכנסת - נכבשת בסבך השיקולים הפוליטיים והתמרונים האנושיים; במלאכה העדינה שבה יש לגרום למלך לחשוב שהרעיון לעשות דבר זה או אחר היה שלו ולא שלך, להמליך מלכה ואז להפיל אותה בלי להיפגע מכנופיית אינטרסנטים כזו או אחרת ולשמוח בכל פעם שקרומוול מכניע בחכמה עוד יריב צר מוחין או ספקן. וכמה שהספר ארוך, כך המאמץ משתלם.

הספר הזה הוא אם כן המשך ישיר של קודמו, בעלילה ובסגנון, וקשה לייצר שתי ביקורות נפרדות או לשפוט אותו כיחידות נפרדות. אפשר אולי לומר שהפעם הסיפור קצת יותר פשוט וקצת פחות רחב יריעה, מה שעושה אותו קל יותר לקריאה אבל מעט שבמעט מאכזב. אבל בכל מקרה מדובר בהמשך מצוין לאחד הספרים הטובים שקראתי וכולי המתנה לחלק השלישי והאחרון, על אף הסוף הטראגי הצפוי.

» ביקורות נוספות של מירב
» ביקורות נוספות על הביאו את הגופות - טרילוגיית תומס קרומוול #2