ביקורת ספרותית על ניידים בזמן מאת סיגל אדלמן
ספר בסדר

---

נגה, מיקה, רועי ויונתן – 4 חברים בעלי קשר משפחתי רחוק כלשהו מוצאים תנ"ך עתיק, שהיה שייך למישהו ממשפחתם דורות אחורה, אשר היה מוחבא עמוק בין הספרים. כאשר הם מגלים אותו הם מבינים כי נפלו על מציאה שאין כמוה! ספר תנ"ך שמשמש ממש כמו מכונת זמן אך עם תנאים משלו – הוא לוקח אתכם לסיפורי התנ"ך, אחורה בימים, לפי מחשבות התת מודע שלכם. נשמע מעניין וקוסם?

הארבעה מדלגים בין הרפתקה להרפתקה, מגלים את הסיפור המלא מאחורי מה שמוצג לנו ומפרשנים את השאר כל אחד על פי אמונתו, שכן נגה ורועי דתיים הם וימנים ואילו מיקה ויונתן חילוניים הנוטים לשמאל. הם מגלים עולמות ונתקלים באנשים המפורסמים מהתנ"ך שכולנו גדלנו ושמענו עליהם אבל לא עצם ההנאה היא העומדת על הפרק אלא התובנות, המסרים והעומק של הדברים בהם הם נתקלים.
כל אחד מהנערים עובר תסבוכת נפשית כזו או אחרת בכל אירוע שאליו הם מדלגים וכל אחד לוקח את זה למקום שלו ומתמודד עם זה בדרכים אחרות. הספר מנסה להעביר לקורא את התנ"ך בדרך אחרת ושונה, דרך שאני אישית עוד לא נתקלתי בה בהקשר התנ"ך.

מה שכן, הספר הזה לדעתי יותר מתאים לנוער לא לאנשים מבוגרים. אל תבינו לא נכון, אני אוהבת סיפורים הזויים, מעברים בין זמנים ולתת לדמיון שלי להפליג אבל הספר הזה לא קסם לי כל כך. בתנ"ך אני מצטיינת וזה היה אחד מהשיעורים שיותר אהבתי בתיכון, אבל כאן פשוט לא הצלחתי להתחבר לא לנערים (בטח לא למיקה שדעותיה מנוגדות לגמרי לשלי) ובכלל לא לכל הדרמה המוחצנת שמתרחשת בספר על כל עמוד שבו, זה בנוסף לכל האלמנטים הדתיים שנדחפו לספר.

זה ספר טוב ומעניין לנוער, לא כספרות למבוגרים או לכאלה שלא אוהבים אובר-דרמה.
אגב, לפי ראות עיניי – אין קשר בין הכריכה לבין תוכן הספר. מציעה להוצאה לבחון זאת.

» ביקורות נוספות של ראיה
» ביקורות נוספות על ניידים בזמן