נגה, מיקה, רועי ויונתן – 4 חברים בעלי קשר משפחתי רחוק כלשהו מוצאים תנ"ך עתיק, שהיה שייך למישהו ממשפחתם דורות אחורה, אשר היה מוחבא עמוק בין הספרים. כאשר הם מגלים אותו הם מבינים כי נפלו על מציאה שאין כמוה! ספר תנ"ך שמשמש ממש כמו מכונת זמן אך עם תנאים משלו – הוא לוקח אתכם לסיפורי התנ"ך, אחורה בימים, לפי מחשבות התת מודע שלכם. נשמע מעניין וקוסם?

הארבעה מדלגים בין הרפתקה להרפתקה, מגלים את הסיפור המלא מאחורי מה שמוצג לנו ומפרשנים את השאר כל אחד על פי אמונתו, שכן נגה ורועי דתיים הם וימנים ואילו מיקה ויונתן חילוניים הנוטים לשמאל. הם מגלים עולמות ונתקלים באנשים המפורסמים מהתנ"ך שכולנו גדלנו ושמענו עליהם אבל לא עצם ההנאה היא העומדת על הפרק אלא התובנות, המסרים והעומק של הדברים בהם הם נתקלים.
כל אחד מהנערים עובר תסבוכת נפשית כזו או אחרת בכל אירוע שאליו הם מדלגים וכל אחד לוקח את זה למקום שלו ומתמודד עם זה בדרכים אחרות. הספר מנסה להעביר לקורא את התנ"ך בדרך אחרת ושונה, דרך שאני אישית עוד לא נתקלתי בה בהקשר התנ"ך.

מה שכן, הספר הזה לדעתי יותר מתאים לנוער לא לאנשים מבוגרים. אל תבינו לא נכון, אני אוהבת סיפורים הזויים, מעברים בין זמנים ולתת לדמיון שלי להפליג אבל הספר הזה לא קסם לי כל כך. בתנ"ך אני מצטיינת וזה היה אחד מהשיעורים שיותר אהבתי בתיכון, אבל כאן פשוט לא הצלחתי להתחבר לא לנערים (בטח לא למיקה שדעותיה מנוגדות לגמרי לשלי) ובכלל לא לכל הדרמה המוחצנת שמתרחשת בספר על כל עמוד שבו, זה בנוסף לכל האלמנטים הדתיים שנדחפו לספר.

זה ספר טוב ומעניין לנוער, לא כספרות למבוגרים או לכאלה שלא אוהבים אובר-דרמה.
אגב, לפי ראות עיניי – אין קשר בין הכריכה לבין תוכן הספר. מציעה להוצאה לבחון זאת.

נכנסתי לספריית בית הספר שלי בחיפוש אחר התרחשויות מעניינות - הספרנית הודיעה לי על הגעתם של ספרים חדשים דנדשים ואני לא יכולתי שלא לקפוץ מהתרגשות ולטוס במורד המדרגות אל מקום משגני הקבוע...
הרבה ספרים במגוון צורות וצבעים שחיכו למי שיבוא ויקח אותם.
עברתי ביניהם והיו שם כמה שמשכו את ליבי וביניהם ראיתי אותו...
הכריכה נראתה מושכת, אך מי כמוני יודעת שהבפנוכוס הוא מה שמעניין. אז קראתי את התקציר שנראה דיי טוב אך גם הטריד אותי.
ספר על התנ"ך לא נראה כאופציה הטובה ביותר אך מה לעשות הסקרנות השתלטה עלי ולקחתי אותי, ולשימחתי הרבה החוש הפנימי שלי צדק!!!!
ארבעה צעירים, קרובי משפחה, בערך..
רועי-אדמוני ונטול רסן, הבחור שניתן לראות אותו כמפקד גיבורינו.
ונגה אחותו, היציבה בעלת העיניים השחורות.
בן דודם יונתן(סליחה, יהונתן) הארכיאולוג שחלק מעברו רודף אותו,
ואחותו מצד האמא, מיקה. שלא קשורה למשפחה-כפי שאומר רועי. שמוצאת את עצמה במחשבות שלגמרי לא חשבה שיגיעו אליה...
כולם עוברים חוויות שמשנות אותם ומלמדות אותם דברים חדשים על עצמם ועל האחרים.
למסע גם מצטרף חברו הטוב של רועי, אלישע וענקין. תושב הגוש שהתרחק מכולם וגם מעצמו.
רועי מנסה לעזיר לו ומצרף אותו לאחד ממסעותיהם...
הספר מאוד טוב ובלעתי אותו במהירות הרגילה והתבררו לי כמה פרטים שממש אהבתי.
לכל מי שלא יודע-ספר דתי עםפ תנ"ך והכל אומר לרוב שהכל יהיה קשור לקודש, הפרדה בין בנות לבנים ושום קשר דיבור...
הופתעתי לגלות(או שלא חלק מזה היה ברור על ההתחלה..) על רומטיקה בספר.
רועי ומיקה הם הראשיים, אולי בגלל ששניהם חלק מהארבעה או בגלל עובדת היותה חילוניה ואתאיסטית(לשעבר,כנראה) והוא שלומד בישיבה ודתי לכל דבר.
אחריהם נגה ואלישע, אהבה עדינה שמנסה לפרוח בליבו של אלישע שמנסה למצוא מחילה אל ליבו ונה שמנסה לעזור לו להבין שכולם איתו.
יהונתן שמקבל פתאום עמוד שידרה, דבר שלידיעת את חברותיו לכיתה ממש היה חסר לו ומשך את תשומת ליבה..
הספר מהמם ומומלץ בחום רב רב רב:-)