ביקורת ספרותית על חפצים חדים (2009) מאת גיליאן פלין
ספר מעולה

---

לצערי את "נעלמת" ראיתי כסרט. אבל זה מה שגרם לי להחליט לקרוא ספר של הסופרת גיליאן פלין.
אמרו שהעלילה של הספרים האחרים שלה לא משתווים לנעלמת, לכן לא הגעתי עם ציפיות גדולות, אולי בגלל זה סיימתי את הספר עם פה פעור.
קשה להתחבר לדמויות בעלילה, כי בואו נודה - כולם מטורללים. אם זאת קמיל שהיא חולת נפש, אחותה הפסיכופטית והאמא היותר פסיכופטית שלהן. גם אלן בעלה השקט של אדורה הוא לא דמות שאפשר לאהוב, ואני לא רוצה להתחיל לציין את הסיבות למה אני לא מתחבר לדמויות האחרות בספר. (אולי מלבד ג'ון, אבל גם בו יש משהו שמונע ממך לאהוב אותו לחלוטין ולהביע הזדהות).
אבל החיסרון הקטן הזה שאתה לא מוצא דמות שאתה מתחבר אליה, לא משתווה לעלילה הנהדרת.
***זהירות ספוילרים***
כבר מאמצע הספר אמרתי לעצמי "זאת אדורה הרוצחת". ניסיתי להיכנס לראש של גיליאן, ואמרתי לעצמי היא בטוח גורמת לנו לחשוב שג'ון הוא הרוצח או שאולי נותנת לנו לחשוב שאמה רוצחת, מכיוון שהיא "ילדה רעה". לכן גיליאן גרמה לי לחשוב שאדורה הרוצחת, וכשהגעתי כבר לסוף הספר הייתי בחיוך על כך שהצלחתי לנחש את זהות הרוצחת (אמרתי בלב שלי: "אכלת אותה גיליאן פלין, עליתי עליך"). אבל כמובן, גיליאן פלין היא סופרת נהדרת - והפרק האחרון שבו נחשף כי אמה היא הרוצחת, ובנוסף לכך היא רצחה עוד ילדה תמימה בגלל שקמיל אהבה אותה (לילי המסכנה...) גרמה לי להישאר פעור פה. בכל זאת, כבר חצי ספר אתה בטוח שאתה מבין מי הרוצחת כאן, עד שלפתע הכל משתנה בפרק אחד.
אני באמת ממליץ לכולם לקרוא את הספר הזה. אתם תסיימו אותו מהר, לא ספר כבד בכלל. הרבה מין ודיבורים סוטים יש בספר הזה למי שמתחבר גם. מומלץ מאוד!

» ביקורות נוספות של דניאל טולדו
» ביקורות נוספות על חפצים חדים (2009)