ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 13 ביולי, 2015
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
המצור של הגרמנים על לנינגרד - 900 ימים מסוייטים בין 8.9.41 ל 27.1.44 - תואר במספר ספרים שקראתי, ובמספר ספרי עיון שלא קראתי. התאורים של רעב בלתי נתפס משולב בקור בלתי אפשרי, בהפצצות יום-יומיות, שריפות, מחסור בחשמל וכל אלה תחת המשטר הבולשביקי הלא-ידידותי-לאזרחיו בלשון המעטה, שהקשה עוד יותר על התמודדות האוכלוסייה האזרחית - כ 750,000 איש מתו בעקבות אותה תקופה, מעל חצי מליון מהם אזרחים - מספר שאינו נתפס בדמיון.
כשאומרים לי "רעב" אני לא יכולה לדמיין. אני משתמשת לפעמים בביטוי "מתה ברעב" אם דילגתי במקרה על ארוחה, אבל אני לא מבינה ולא יכולה לדמיין רעב אמיתי. אולי זה החסר בדמיון שלי ואולי פשוט חסרה לי החווייה של איך זה להיות באמת רעב, בקור מקפיא. אנשים שבמשך כמעט שלוש שנים לא אכלו מספיק, קראו ללחם מנסורת שקיבלו בקיצוב אכזרי "לחם", בישלו את כריכות הספרים כדי להוציא את הדבק, לצקת אותו לתבניות ולקרוא לתוצאה "ממתקי ספרים", מכרו בשוק בהון עתק אדמה בקופסאות, שנלקחה מתחת למחסן מזון שהופצץ ושנאמר עליה שהיא מכילה סוכר מומס(!) וכמה אזרחים בעלי יוזמה מפותחת אף צדו בעיר אנשים מוחלשים מרעב, והפכו אותם לסטייקים...
אחד הדברים שבלטו לי בתיאור בספר הזה ובספרים האחרים שדיברו על המצור הזה, היה דווקא חוסר הסולידריות בחברה הרוסית. אולי אני טועה לגמרי בפרשנות, אבל הספר הזה ואחרים זרועים בדוגמאות על שררה ממאירה, על התנהגות של "חטוף ככל יכולתך והכה בחלשים ממך" שהמשטר הזה - כמו אויבו המר - עודד את אזרחיו לאמץ. לא חמלה לקרבנות, לא נכונות להתחלק או לעזור לחלש. אבל אני מודה שאולי זו ציפייה מופרכת ממני השבעה, שלא ידעה מחסור ורעב או תנאים קיצוניים.
והספר? נפלא, מרתק אי אפשר להפסיק לקרוא אותו. הגעתי אליו בעקבות הביקורת של cujo (תודה רבה) ובלי לקבל את רשותו אני משתמשת בציטוט מהביקורת שלו "אבל עזבו אתכם מכל אלו, זה ספר מעולה עם שתי דמויות ראשיות שאי אפשר שלא לאהוב." וכל מילה נוספת מיותרת.
24 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, רץ!
אני חושבת שאתה צודק. אנשים עלולים לאבד את צלם האנוש בתנאים קיצוניים. ובנוסף מנטליות של "אדם לאדם זאב" שהמשטר - כמו אלה שלפניו - טיפח אצל הרוסים. |
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אני חושב שבמצב של מצור כמו שהיה בלניינגרד בני האדם מאבדים את צלם האנוש, יוצאים מדעתם, או שהופכים להיות חיות טרף.
|
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, שונרא החתול!
גם אני לא חושבת שיש בישראל רעבים - ודאי לא סוג הרעב המתואר בסיפור הזה. אם כי עוני הוא מצב יחסי, לא מוחלט. וכשאין לך ולשכנך יש - אתה בהחלט מרגיש רעב... |
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
פואנטה - אני מסכימה איתך לגמרי.
לא התכוונתי למתוח ביקורת על האנשים הרעבים, שלא חילקו את הכלום שלהם עם שכניהם. (אגב, ילדים מתו שם לפני המבוגרים בדרך כלל) כוונתי היתה דווקא להתנהגויות אחרות המצביעות על חוסר סולידריות כמו הקלות הלא נתפסת שהרוסים הרגו רוסים שהפרו את תנאי העוצר, התעללות בנערות שנאלצו להיות זונות של הגרמנים, הלשנה על שכנים ומכרים ש"ביזו" את סטאלין או את המשטר, דברים כאלה. |
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, עומר ציוני!
ברוב מצבי הקיצון, אני חושבת, יש התנהגויות קיצוניות לכאן ולכאן. ורעב כה קיצוני יחד עם קור קיצוני ומשטר קיצוני - מן הסתם יביא התנהגויות קיצוניות. |
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה cujo!
אתה בהחלט צודק. אדם אינו מחליף את עורו ברגעיו הקשים. גורם לך לחשוב האם באמת אנחנו נולדים טובים ומתקלקלים אחר כך... |
|
|
שונרא החתול
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
עורכי החדשות צריכים לקרוא את מה שכתבת על רעב, כדי שיפסיקו לשים בפי הקרייניות שלהם
כותרות בומבסטיות ותלושות מהמציאות כמו "בישראל יש עשרות אלפי ילדים רעבים". יש עניים, אין רעבים.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
לא נראה לי שיש לנו, השבעים, זכות לשפוט מישהו שנמצא במצב כל-כך קיצוני.
אני לא הייתי מצפה לסולידריות בסיוט שכזה, ואם מישהו חושב שהוא עצמו היה מתחלק עם זרים בפיסות זעירות של ה"אין אוכל" שלו, אז הוא לא מספיק כן עם עצמו. ומן הסתם, הם התחלקו בין בני משפחה בצורה לא שוויונית ולכן הורים מתו לפני ילדים.
מבלי להמעיט מגודל האסון שנבע מהמצור הזה, אני מזועזעת לא פחות מזה שכל שנה מיליוני אנשים עדיין מתים מרעב, רובם ילדים, וזה בזמן שכל שנה נזרקות טונות של אוכל לפח. לא מצליחה להבין את האבסורד הזה. |
|
|
עומר ציוני
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
במצבים קשים לאמת יש פנים שונות
אחרי פרש הברונזה וספר ההמשך, חשבתי שאני מבין מה היה שם. אבל, כמו שאת כותבת, קשה מאד להבין. קשה להבין את התנהגות התושבים, קשה להבין למה לא נכנעו לגרמנים, קשה להבין איך הצליחו להמשיך לחיות ואפילו לשמור על שפיות. שמעתי מאז הרבה סיפורים ויצא לי גם להיות בעיר. יש כל מיני גרסאות על ההתנהגות שם - החל מתיאורים מדהימים של אחווה אנושית ועד תיאורי רצח בשביל אוכל. קשה לדעת. ולכן אהבתי את מה שכתב CUJO ומה שכתבת את - העיקר הדמויות והסיפור הטוב... |
|
|
cujo
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
איזה כיף שאהבת:)
אני לא שומר זכויות על הביקורות שלי - חופשי אפשר לצטט.
אחלה ביקורת - אנשים נשארים אנשים גם ברגעים הקשים לטוב ולרע - בדרך כלל לרע. לא קראתי עדויות אבל הבנתי מאנשים שכן שהמצור ידוע לשמצה במובן שהיה רעב נוראי ולצידו היו אנשים שאכלו כמלכים. |
24 הקוראים שאהבו את הביקורת
