תכננתי לספר על דיוויד בניוף ומשחקי הכס והסרטים האחרים שכתב,חשבתי לדבר על איך סופר הוליוודי כותב דרך עיניים של נער רוסי מורעב בצורה כל כך אמינה. חשבתי לתהות האם הסיפור אמיתי או לא ולפתח דיון איך המופרכות שלו היא כזו שיש רק בחיים האמיתיים. ורציתי להזכיר את אמנדה פיט היפייפיה.
אבל עזבו אתכם מכל אלו ,זה ספר מעולה עם שתי דמויות ראשיות שאי אפשר שלא לאהוב. סיפור הרפתקאות בין פטיש לסדן בעל טון שמאפשר להחליק על פני זוועות המלחמה אבל עדיין להיות מעורב. מדלג בין הומור לכאב. ספר יפייפה.
לא יכולתי להוריד מהידיים , לא רציתי שיגמר.
מומלץ לכולם.
חג שמח

















