היתה זו קריאת סת"ר. לא, לא הסתתרתי מתחת לשמיכה עם פנס. אני כבר מספיק גדול לקרוא מתי שאני רוצה. אז למה סת"ר? כי זו היתה קריאה של ספר תת רמה.
דייוויד בניוף המחבר מספר על משהו שקרה לסבו כשהוא מראיין אותו וסבו לב בניוב מספר על לנינגרד הנצורה ב-1942. צנחן גרמני צונח על לנינגרד, אבל מתברר שהוא מת. לב היה אחד מהפוגשים אותו בעיר קרה ונצורה, מוכת רעב ומופגזת לעיתים ע"י הגרמנים המכתרים אותה. כל מה שלב מצליח להוציא מאותו צנחן מת זו סכין הנתונה בנדן וניתן להצמידה לרגל וכך להסתירה. אלא שאתרע מזלו והוא נעצר ונלקח למעצר, שם הוא פוגש עוד עציר.
שני העצירים נלקחים בבוקר לתשאול ושם אלוף משנה אחד, פולקובניק בשפתם, מעלה בפניהם עילה להשארתם בחיים שהרי אחד, לב, בזז צנחן אויב והוא אך גנב קטן, השני, קוליה, הוא עריק מיחידתו. ומה ישאיר אותם בחיים? הוא זקוק לתריסר ביצים לעוגת הנישואין של בתו. ביצים בעיר שאין בה אוכל?
כאן נכנס לתמונה דיסני ויוצר סרט הרפתקאות זניח.
אז כן, לב וקוליה מקבלים ארבע מאות רובל להוצאות הדרך ויש להם חמישה ימים להשיג את הביצים. קוליה הוא חייל נאה, בטוח ודברן. לב הוא נער בן 17, צנום, יהודי וחובב שחמט. כל כך שונים שבטוח החברות תלבלב ביניהם והיא לא מלבלבת בהתחלה. אז הם יוצאים למשימה בסיוע מכתב המסייע להם לעבור בכל מחסום תשאול רק כדי לגלות כעבור חמישה ימים שהביצים שהם השיגו היו אך תוספת לביצים שאחרים השיגו. עבור הביצים האלה הם ראו לא פעם את המוות מול העיניים, אבל זה דיסני, לא?
רק פעם אחד צחקתי באמת כשלב וקוליה נאלצו לחזור הביתה ולשבת דקה לפני היציאה למסע השגת הביצים. מגיורא זינגר הסטנדאפיסט למדתי שיש אמונה טפלה אצל הרוסים לחזור הביתה לפני יציאה לכל מסע ולשבת דקה ואז לצאת שוב. אכן, תחקיר עמוק עשה בניוף.

היתה זו קריאת סת"ר. לא, לא הסתתרתי מתחת לשמיכה עם פנס. אני כבר מספיק גדול לקרוא מתי שאני רוצה. אז למה סת"ר? כי זו היתה קריאה של ספר תת רמה.
דייוויד בניוף המחבר מספר על משהו שקרה לסבו כשהוא מראיין אותו וסבו לב בניוב מספר על לנינגרד הנצורה ב-1942. צנחן גרמני צונח על לנינגרד, אבל מתברר שהוא מת. לב היה אחד מהפוגשים אותו בעיר קרה ונצורה, מוכת רעב ומופגזת לעיתים ע"י הגרמנים המכתרים אותה. כל מה שלב מצליח להוציא מאותו צנחן מת זו סכין הנתונה בנדן וניתן להצמידה לרגל וכך להסתירה. אלא שאתרע מזלו והוא נעצר ונלקח למעצר, שם הוא פוגש עוד עציר.
שני העצירים נלקחים בבוקר לתשאול ושם אלוף משנה אחד, פולקובניק בשפתם, מעלה בפניהם עילה להשארתם בחיים שהרי אחד, לב, בזז צנחן אויב והוא אך גנב קטן, השני, קוליה, הוא עריק מיחידתו. ומה ישאיר אותם בחיים? הוא זקוק לתריסר ביצים לעוגת הנישואין של בתו. ביצים בעיר שאין בה אוכל?
כאן נכנס לתמונה דיסני ויוצר סרט הרפתקאות זניח.
אז כן, לב וקוליה מקבלים ארבע מאות רובל להוצאות הדרך ויש להם חמישה ימים להשיג את הביצים. קוליה הוא חייל נאה, בטוח ודברן. לב הוא נער בן 17, צנום, יהודי וחובב שחמט. כל כך שונים שבטוח החברות תלבלב ביניהם והיא לא מלבלבת בהתחלה. אז הם יוצאים למשימה בסיוע מכתב המסייע להם לעבור בכל מחסום תשאול רק כדי לגלות כעבור חמישה ימים שהביצים שהם השיגו היו אך תוספת לביצים שאחרים השיגו. עבור הביצים האלה הם ראו לא פעם את המוות מול העיניים, אבל זה דיסני, לא?
רק פעם אחד צחקתי באמת כשלב וקוליה נאלצו לחזור הביתה ולשבת דקה לפני היציאה למסע השגת הביצים. מגיורא זינגר הסטנדאפיסט למדתי שיש אמונה טפלה אצל הרוסים לחזור הביתה לפני יציאה לכל מסע ולשבת דקה ואז לצאת שוב. אכן, תחקיר עמוק עשה בניוף.