ביקורת ספרותית על ארנה 2 – משחקי המוות - ארנה #2 מאת מורגן רייס
ספר בסדר

---

להלן ספר המשך לניסיון הישרדותם של ברוק וחבריה בעולם שהוא כולו כאוס אחד גדול, בו חיים מוטנטים שנראים כמפלצות אדם בעקבות הרעלה גרעינית, שורדים אחרים שנראים כתתי אדם מרוב הרעבה ובדידות והנוראיים מכולם – ציידי העבדים. אותם אנשים שהשתלטו על העולם הקיים ו"צדים" את השורדים האחרים לצרכי שעשוע ועבדות בארנות קרב.

לאחר שברוק והשאר ניצלו מציידי העבדים בפעם החמישית הם מגיעים לעיירה שעוברת בה רכבת עובדת, מרוב פליאה ונואשות למצוא מקום טוב יותר הם עולים על הרכבת אשר בסופו של דבר מביאה אותם לארנה 2. הפעם שום ניסיון בריחה לא יעזור להם – הם מושלכים לבור, מורעבים ומנסים לשרוד עם עוד אלף נערים ונערות כמוהם שניצודו לצורך קרבות אדם, עד המוות.

הספר הזה הוא המשך ישיר לספר הקודם. החבורה ממשיכה בנסיונותיה לשרוד ולהגיע למחוז חפצם – קנדה, שם הם מאמינים שקיים עולם טוב יותר וחיים נורמליים. במהלך מסעם חלקם שורדים, חלקם מוצאים את מותם הנוראי אבל הם לא מאבדים תקווה וממשיכים להילחם על נפשם.

הביקורת ב'דאלאס אקסמינר' מציינת כי מי שאהב את 'משחקי הרעב' ימות על הסדרה הזו... אני נוטה לא להסכים. את 'משחקי הרעב' אהבתי בטירוף (הן את הספרים והן את הסרטים) והסדרה הזו היא די פרווה. הכל נראה יותר מידי משחק וחוסר משווע למציאות, גם אם אני מתנתקת מהאפשרות הלא סבירה שהסביבה שלי כרגע היא עולם אפוקליפטי ושנשארה בו כ5% מהאנושות, חבורה של נערים בגילאי 10-17 לא יוכלו לעבור את כל התופת שמתוארת בספר ובאמת להישאר בחיים. אני מבינה שזה ספר נוער ואני מבינה שיש רצון ליצור סוף טוב, אבל אם כבר מגזימים בתיאורים אז כדאי לעיתים לאזן והציג גם משהו מציאותי נוסף.

הספר הזה הוא בסדר, קראתי אותו כהמשך לספר הקודם ואני חושבת שהוא אומנם לא מיותר, אבל כן היה אפשר לוותר על חלקים נרחבים בו. לשיקולכם להמשך.

» ביקורות נוספות של ראיה
» ביקורות נוספות על ארנה 2 – משחקי המוות - ארנה #2