ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 24 באוגוסט, 2008
ע"י כלשהי
ע"י כלשהי
אוקיי,אז "רעלה של ורדים" הוא אולי לא ספר מופת ולא אחד שייזכר ככזה (לזכותו ייאמר שהוא גם לא מתיימר להיות ) אבל , מי אמר שזה רע ? ספר חביב בהחלט ,כתוב בצורה כייפית שמדרבנת אותך להמשיך לקרוא , זורם וקליל .
אפשר גם ללמוד ממנו כמה דברים שזה תמיד טוב .
אני למשל , למדתי על הדבר השקרי הזה שנקרא "חתונה" - (כלומר,לא למדתי - זה הנושא הכי נדוש ובנאלי שקיים, אך היה נחמד לרענן את זכרוני בנושא)ערימת מסמכים עלובים שאנשים מוכנים להקריב כל כך הרבה בשבילם. לא יודעת מה אתכם אבל אני הרגשתי הרגשה אדירה של פספוס עבור כל אותן נשים אומללות , שלמדו כבר מזמן להחניק את קולן ולא לדרוש דבר . אגב, הסיפור מתרחש בכלל באמריקה אז יש גם את העניין של החופש והתקווה,כמו בכל צ'יק ליט שמכבד את עצמו.
אני לא אגיד שלא היו חסרונות בספר. למשל, אייק.אני כבר לא מדברת על השם הזוועתי, אבל הוא כ"כ מושלם שזה כבר לא אנושי. הוא אף פעם לא כועס, לא מתעצבן,תמיד כזה חמוד ורומנטי (וכמובן השילוב המנצח: בלונדיני עם עיניים כחולות) שזה כבר גורם לקוראים לחשוד שאולי הוא בכלל רובוט .וכן,למרות שזה מוגש כספר רציני עם אמירה הוא צי'ק ליטי לחלוטין אבל לפחות אחד כזה עם ערך מוסף .
ונסיים במשפט שאהבתי מהספר : "חופש פירושו לא להיות מודע לכך שאתה חופשי"(עמ' 66).ולמרות שזו לא הקלישאה היחידה בספר, משהו כן גורם לי לחבב אותו .
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
