תרפ"ט – שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי מאת הלל כהן הוצאת כתר.
בשנת 1929 התרחשו בארץ ישראל סדרת מעשי טבח שלימים קיבלו את השם "מאורעות תרפ"ט". האירועים התרחשו בירושלים, יפו, צפת, חברון ולמעשה בכל רחבי הארץ.
המחבר, הלל כהן, חוקר ומרצה בכיר המתמחה בחברה הפלסטינית, החליט שמאורעות תרפ"ט הן שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי. האמנם ?
גם אם לא נסכים עם הטיעון לגבי מועד תחילת הסכסוך, לא נוכל להתעלם מכך שהסכסוך המתמשך ביננו לבין הפלסטינים עובר דרך מאורעות חשובים כגון: מלחמת ששת הימים, הכרזת המדינה, המרד הערבי הגדול, מאורעות תרפ"ט, הצהרת בלפור וכד'
לאירועים בשנת תרפ"ט יש משקל רב בסכסוך ואני מבין את משקלם, אם כי איני מסכים עם הקביעה כשנת האפס לסכסוך.
הסופר הצליח בדרך מופלאה להאיר לפרטי פרטים את השתלשלות האירועים כאשר הוא מסתמך באובייקטיביות זהירה ממקורות יהודים וערבים כאחד וממקורות בריטיים כהשלמה. רשימת המקורות מרשימה ביותר וניתן להבחין בעבודה היסודית המוגשת לנו בצורה ברורה ורהוטה.
שטף האירועים מחולק לפסקאות פסקאות עם כותרות. עיצוב זה מקל מאוד על מלאכת הקריאה ועל המעקב אחרי השתלשלות העניינים .
המחבר החליט להגיש את המחקר בצורת מבט-על על מוקדי הסכסוך ולנתח קדימה ואחורה כל מקרה לגופו. כך כאשר נקרא על הטבח בחברון נקבל סקירה על המרקם בין היהודים לשכניהם הערבים ולאחר מכן תיאור מדויק וכואב על אותה שבת אומללה. את תמונת התיאור נקבל ממספר גורמים כגון: מקורות ותיעוד יהודים (ספר חברון ועיתון הארץ), מקורות ערביים (עיתון פלסטין) וגם מקורות בריטיים כגון: עדויות מן המשפט ומן וועדת החקירה הבריטית שקמה לאחר מכן (וועדת שו).
הלל כהן מצליח גם במלאכת הזהירות כאשר הוא מציג את ספקותיו לגבי אמיתות העדויות. הוא מניח ובצדק שכל צד היה מוטה ושהבריטים לא בהכרח חיפשו את הצדק הטהור. הוא מביא לכך גם סתירה בעובדות כאשר מס' גורמים לדוגמה מעידים עשרות שנים לאחר מכן.
הספר מובא בפנינו כעבודת מחקר ללא נטילת צד. הוא מצליח להאיר את האירועים ולשאול את השאלות הנכונות כגון: איך קמו ערבים שחיו בשכנות טובה וטבחו בשכניהם? איך זה שהערבים והיהודים רואים את אותם אירועים בצורה כל כך שונה? האם היהודים היו חפים מפשע? האם כל הערבים השתתפו?
שזירת דמויות מפורסמות והתבטאותן בנושא מוסיפה המון מידע ומציגה תמונה פנורמית מכל קצוות קשת הדעות. מעניין לשמוע ציטטות של ז'בוטינסקי, הרב קוק, גרשון שלום, ישעיהו ליבוביץ' וכד' ועוד יותר מעניין למצוא התייחסות על מקורותיו של אבו-מאזן, ערפאת ואפילו סבו של נתניהו וגם השלכות על רחבעם זאבי וישראל טל, אבי טנק המרכבה.
לסיכום, ספר מאוד חשוב להבנת הסכסוך הערבי-יהודי. ספר שמצליח לקחת נושא כל כך טעון ולבחון אותו באופן כל כך יסודי וכך מצליח להשאיר בך חותם ולגרום לך להבין שלכל מקרה יש מס' צדדים עם המון תחומים אפורים וככל שנתחפר בעובדות נגלה רבדים וכנראה נישאר עם ספקות, אבל החתירה אל האמת היא הכרחית למציאת הפתרון.
קראתי, נהניתי, החכמתי .
8 מתוך 10 בסולם עמנואל
מתוך דף פייסבוק שלי תרפ"ט – שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי מאת הלל כהן הוצאת כתר.
בשנת 1929 התרחשו בארץ ישראל סדרת מעשי טבח שלימים קיבלו את השם "מאורעות תרפ"ט". האירועים התרחשו בירושלים, יפו, צפת, חברון ולמעשה בכל רחבי הארץ.
המחבר, הלל כהן, חוקר ומרצה בכיר המתמחה בחברה הפלסטינית, החליט שמאורעות תרפ"ט הן שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי. האמנם ?
גם אם לא נסכים עם הטיעון לגבי מועד תחילת הסכסוך, לא נוכל להתעלם מכך שהסכסוך המתמשך ביננו לבין הפלסטינים עובר דרך מאורעות חשובים כגון: מלחמת ששת הימים, הכרזת המדינה, המרד הערבי הגדול, מאורעות תרפ"ט, הצהרת בלפור וכד'
לאירועים בשנת תרפ"ט יש משקל רב בסכסוך ואני מבין את משקלם, אם כי איני מסכים עם הקביעה כשנת האפס לסכסוך.
הסופר הצליח בדרך מופלאה להאיר לפרטי פרטים את השתלשלות האירועים כאשר הוא מסתמך באובייקטיביות זהירה ממקורות יהודים וערבים כאחד וממקורות בריטיים כהשלמה. רשימת המקורות מרשימה ביותר וניתן להבחין בעבודה היסודית המוגשת לנו בצורה ברורה ורהוטה.
שטף האירועים מחולק לפסקאות פסקאות עם כותרות. עיצוב זה מקל מאוד על מלאכת הקריאה ועל המעקב אחרי השתלשלות העניינים .
המחבר החליט להגיש את המחקר בצורת מבט-על על מוקדי הסכסוך ולנתח קדימה ואחורה כל מקרה לגופו. כך כאשר נקרא על הטבח בחברון נקבל סקירה על המרקם בין היהודים לשכניהם הערבים ולאחר מכן תיאור מדויק וכואב על אותה שבת אומללה. את תמונת התיאור נקבל ממספר גורמים כגון: מקורות ותיעוד יהודים (ספר חברון ועיתון הארץ), מקורות ערביים (עיתון פלסטין) וגם מקורות בריטיים כגון: עדויות מן המשפט ומן וועדת החקירה הבריטית שקמה לאחר מכן (וועדת שו).
הלל כהן מצליח גם במלאכת הזהירות כאשר הוא מציג את ספקותיו לגבי אמיתות העדויות. הוא מניח ובצדק שכל צד היה מוטה ושהבריטים לא בהכרח חיפשו את הצדק הטהור. הוא מביא לכך גם סתירה בעובדות כאשר מס' גורמים לדוגמה מעידים עשרות שנים לאחר מכן.
הספר מובא בפנינו כעבודת מחקר ללא נטילת צד. הוא מצליח להאיר את האירועים ולשאול את השאלות הנכונות כגון: איך קמו ערבים שחיו בשכנות טובה וטבחו בשכניהם? איך זה שהערבים והיהודים רואים את אותם אירועים בצורה כל כך שונה? האם היהודים היו חפים מפשע? האם כל הערבים השתתפו?
שזירת דמויות מפורסמות והתבטאותן בנושא מוסיפה המון מידע ומציגה תמונה פנורמית מכל קצוות קשת הדעות. מעניין לשמוע ציטטות של ז'בוטינסקי, הרב קוק, גרשון שלום, ישעיהו ליבוביץ' וכד' ועוד יותר מעניין למצוא התייחסות על מקורותיו של אבו-מאזן, ערפאת ואפילו סבו של נתניהו וגם השלכות על רחבעם זאבי וישראל טל, אבי טנק המרכבה.
לסיכום, ספר מאוד חשוב להבנת הסכסוך הערבי-יהודי. ספר שמצליח לקחת נושא כל כך טעון ולבחון אותו באופן כל כך יסודי וכך מצליח להשאיר בך חותם ולגרום לך להבין שלכל מקרה יש מס' צדדים עם המון תחומים אפורים וככל שנתחפר בעובדות נגלה רבדים וכנראה נישאר עם ספקות, אבל החתירה אל האמת היא הכרחית למציאת הפתרון.
קראתי, נהניתי, החכמתי .
8 מתוך 10 בסולם עמנואל
תרפ"ט – שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי מאת הלל כהן הוצאת כתר.
בשנת 1929 התרחשו בארץ ישראל סדרת מעשי טבח שלימים קיבלו את השם "מאורעות תרפ"ט". האירועים התרחשו בירושלים, יפו, צפת, חברון ולמעשה בכל רחבי הארץ.
המחבר, הלל כהן, חוקר ומרצה בכיר המתמחה בחברה הפלסטינית, החליט שמאורעות תרפ"ט הן שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי. האמנם ?
גם אם לא נסכים עם הטיעון לגבי מועד תחילת הסכסוך, לא נוכל להתעלם מכך שהסכסוך המתמשך ביננו לבין הפלסטינים עובר דרך מאורעות חשובים כגון: מלחמת ששת הימים, הכרזת המדינה, המרד הערבי הגדול, מאורעות תרפ"ט, הצהרת בלפור וכד'
לאירועים בשנת תרפ"ט יש משקל רב בסכסוך ואני מבין את משקלם, אם כי איני מסכים עם הקביעה כשנת האפס לסכסוך.
הסופר הצליח בדרך מופלאה להאיר לפרטי פרטים את השתלשלות האירועים כאשר הוא מסתמך באובייקטיביות זהירה ממקורות יהודים וערבים כאחד וממקורות בריטיים כהשלמה. רשימת המקורות מרשימה ביותר וניתן להבחין בעבודה היסודית המוגשת לנו בצורה ברורה ורהוטה.
שטף האירועים מחולק לפסקאות פסקאות עם כותרות. עיצוב זה מקל מאוד על מלאכת הקריאה ועל המעקב אחרי השתלשלות העניינים .
המחבר החליט להגיש את המחקר בצורת מבט-על על מוקדי הסכסוך ולנתח קדימה ואחורה כל מקרה לגופו. כך כאשר נקרא על הטבח בחברון נקבל סקירה על המרקם בין היהודים לשכניהם הערבים ולאחר מכן תיאור מדויק וכואב על אותה שבת אומללה. את תמונת התיאור נקבל ממספר גורמים כגון: מקורות ותיעוד יהודים (ספר חברון ועיתון הארץ), מקורות ערביים (עיתון פלסטין) וגם מקורות בריטיים כגון: עדויות מן המשפט ומן וועדת החקירה הבריטית שקמה לאחר מכן (וועדת שו).
הלל כהן מצליח גם במלאכת הזהירות כאשר הוא מציג את ספקותיו לגבי אמיתות העדויות. הוא מניח ובצדק שכל צד היה מוטה ושהבריטים לא בהכרח חיפשו את הצדק הטהור. הוא מביא לכך גם סתירה בעובדות כאשר מס' גורמים לדוגמה מעידים עשרות שנים לאחר מכן.
הספר מובא בפנינו כעבודת מחקר ללא נטילת צד. הוא מצליח להאיר את האירועים ולשאול את השאלות הנכונות כגון: איך קמו ערבים שחיו בשכנות טובה וטבחו בשכניהם? איך זה שהערבים והיהודים רואים את אותם אירועים בצורה כל כך שונה? האם היהודים היו חפים מפשע? האם כל הערבים השתתפו?
שזירת דמויות מפורסמות והתבטאותן בנושא מוסיפה המון מידע ומציגה תמונה פנורמית מכל קצוות קשת הדעות. מעניין לשמוע ציטטות של ז'בוטינסקי, הרב קוק, גרשון שלום, ישעיהו ליבוביץ' וכד' ועוד יותר מעניין למצוא התייחסות על מקורותיו של אבו-מאזן, ערפאת ואפילו סבו של נתניהו וגם השלכות על רחבעם זאבי וישראל טל, אבי טנק המרכבה.
לסיכום, ספר מאוד חשוב להבנת הסכסוך הערבי-יהודי. ספר שמצליח לקחת נושא כל כך טעון ולבחון אותו באופן כל כך יסודי וכך מצליח להשאיר בך חותם ולגרום לך להבין שלכל מקרה יש מס' צדדים עם המון תחומים אפורים וככל שנתחפר בעובדות נגלה רבדים וכנראה נישאר עם ספקות, אבל החתירה אל האמת היא הכרחית למציאת הפתרון.
קראתי, נהניתי, החכמתי .
8 מתוך 10 בסולם עמנואל
מתוך דף פייסבוק שלי "ספריית ספרי העיון של עמנואל"












