בזבוז של זמן

הביקורת נכתבה ביום שני, 1 ביוני, 2015
ע"י נצחיה
ע"י נצחיה
היה יום חם. אפילו חם מאוד. אני וח' שירכנו דרכנו הביתה, עם ילקוטי בית הספר על הגב. היה חם, כבר אמרתי? וצהרים, ולא ממש היה לנו כוח. אז הלכנו לאט, ודיברנו מעט. רוב הזמן חלמנו (לפחות אני) על כוס קרה של מיץ פטל. ואז ח' נעצרה פתאום, ואמרה "אוי שכחתי". היא נעמדה ליד עץ בשולי המדרכה, הורידה את הילקוט, פתחה את תיק האוכל, הוציאה את הכריך האכול למחצה, והתחילה לפורר אותו לתוך הערוגה. "שיהיה לציפורים לאכול". כבר הכרתי את הנוהל הזה של ח'. היא היתה קטנה כמו ציפור ואכלה כמו ציפור, וזה הרגיז מאוד את אמא שלה. היא גם לא הצליחה לסיים את כל הכריך בארוחת העשר, וגם זה הרגיז את אמא שלה. גם אני לא הצלחתי לאכול את כל הכריך שלי, אבל הגישה של אמא שלי היתה שונה. "אם את לא אוכלת הכל", כך אמא שלי, "אני רוצה לדעת את זה. לא כדי לכעוס עלייך, רק כדי לדעת כמה אכלת".
לא תמיד אני מצליחה לקרוא ספרים. לפעמים זה קשה. לפעמים אני מתאמצת. בעיקר אם זו ספרות עברית. לפעמים המאמץ לא נראה לי כדאי, ואני עוזבת באמצע. וזה ספר מהסוג שעזבתי באמצע. דולת פנינים ביפן של אחרי מלחמת העולם השנייה מגלה שהיא חולה בצרעת, מוגלה לאי מבודד ומנודה, ונדרשת לוותר על כל אשר לה. אפילו על שמה. היא כל כך מוותרת על שמה, שהוא גם לא מוזכר בהתחלה. ולכן הספר מתחיל בעצלתיים, עם דמות מחוסרת שם וזהות. והוא ממשיך עם דמות מחוסרת שם וזהות. לא הרבה נכתב על חייה שלפני האי המבודד, ועל כן התקשית להזדהות עם האיבוד של החיים הללו. מזכיר את "האי של סופייה"? מאוד. אמנם יפן ולא יוון, אבל אותה צרעת, אותו אי המשמש כמושבת מצורעים ומונע מגע עם העולם החיצון. מה שלא חשבתי הוא שאגלה שיש מי שכותב חלש יותר מויקטוריה היסלופ. אז כן. קוראים לו ג'ף טלריגו.
הבטיחו לי עלילה, אבל לא הצלחתי להגיע עד אליה. הרמתי ידיים עוד קודם, מתוך ערפל המחשבות של הגיבורה האומללה. בלי קשר לגורלם האומלל של המצורעים. בלי קשר לאנחת הרווחה עכשיו, משהוכחדה המחלה. בלי קשר לתחושה הוודאית שגם בדור "האחר הוא אני" אנשים החולים במחלה הגורמת לנשירת האף ושאר איברים, היו מתקשים להיקלט בחברה כשווים. בלי קשר לכל זה, הספר מייגע. זה היה הספר הרביעי בסדרת מחברים באות טי"ת. הסיכום הוא ספר אחד נחמד מאוד, שני ספרים סבירים, ואחד בלתי קריא לחלוטין, שעזבתי באמצע.
19 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
פואנטה℗
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
כן, יש ספרים כאלה - חסרי טעם וריח לכל הדעות.
באמת לא חייבים לנגוס בהם בכוח ולשבור שיניים.
ואותי מסקרן לדעת האם תמשיכי להתמיד בשיטת המדפים והאותיות. אני לאחרונה ניסיתי את שיטת "העגלה החמה" (העגלה הזאת בספריה שתקועה במעבר והספרניות מקוות שיקחו משם כמה שיותר ספרים כדי לא להחזיר חזרה למדפים). לקחתי 4 ספרים וכבר קראתי שניים וממש לא מאוכזבת (בינתיים). |
|
נצחיה
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
אפרתי - אני לא מסכימה שהיסלופ טובה בעלילה.
בספר שלה אפשר לקצץ רבע מההתחלה, ורבע מהסוף. החלק האמצעי מכיל עלילה סבירה. הכתיבה שלה באמת גרועה, אם כי גרועה באופן שונה מהכתיבה של טלריגו. ובאמת נפלאות דרכי הפרסום והתהילה. |
|
נצחיה
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
יעל, אני מניחה שכוכבים אינם מדע מדוייק.
וכמובן שקראתי את סקירתך המקיפה. |
|
נצחיה
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
לי - בשמחה.
|
|
נצחיה
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
דן סתיו, תודה על הערותיך.
החכמתי מאוד. וגיליתי שעד היום יש מושבות מצורעים מבודדות במקומות שונים. ובכן, סיפור עם רקע היסטורי מעניין. אבל הספר עצמו לא. |
|
נצחיה
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
חני, אני לא יודעת אם יש קשר בין הבטחות לקיץ. אבל אולי.
|
|
נצחיה
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
לתמיד אוהב אותו - תודה לך.
אני הבאתי את הכריך לאתר, סיפרתי עליו כאן כדי שלא רק ציפורים יידעו.
|
|
אפרתי
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
נהדר. ודווקא הייסלופ טובה בעלילה וגרועה בספרות (איך למען השם היא זכתה להצלחה כזאת?)
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
מסכימה מאד עם דעתך על הספר (אני הגזמתי ונתתי לו שני כוכבים).
וגם אני כתבתי עליו בהקבלה לספרה של הילסופ, ובעיקר על הצרעת. |
|
לי יניני
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
תמיד אוהב אותו - אהבתי את מה שרשמת לנצחיה
|
|
לי יניני
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
תודה הביקורת משובחת ותודה שחסכת לי ...
|
|
דן סתיו
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
נצחיה
ביקורת משובחת ומהנה מאד. אהבתי את ההשוואה עם ספרה של הילסופ. עד כמה שידוע לי הצרעת עדיין לא הוכחדה: רק במדינת מהרשטרה בהודו (המונה למעלה מ-112 מליון תושבים) יש נכון ל-2015 למעלה מ-16 אלף חולי צרעת. הצרעת אינה קיימת רק במדינות העולם השלישי אלא גם בידידתנו הגדולה והמתקדמת שמעבר לים מאובחנים כ-100 חולי צרעת חדשים בשנה. ב-2015 התגלו 3 מקרים חדשים במדינת פלורידה. אחת הבעיות בהכחדת המחלה בעולם השלישי היא הסטיגמה החברתית למרות שקיים טיפול יעיל במחלה.
|
|
חני
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
הבטחות הבטחות....והקיץ רק התחיל
|
|
תמיד אוהב אותו
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
אני חושבת שהביקורת מוצלחת.
לא נורא שלא צלחת, כבר פיזרת את הפירורים,עכשיו נשאר לחכות לציפורים. |
19 הקוראים שאהבו את הביקורת