ביקורת ספרותית על יומנה של בריג'ט ג'ונס - מהדורת 2015 מאת הלן פילדינג
ספר בסדר

---

לפנינו יומן חייה השגרתיים והמשמימים של בריג'ט ג'ונס, רווקה בשנות ה-30 לחייה האובססיבית בצורה קיצונית לספירת קלוריות, עישון, אלכוהול ומציאת בן זוג.


את היומן היא מנהלת על מנת לפקח על חייה ולזכות אולי בהארה מסויימת על חייה הנוראיים, לדעתה. היא מחפשת נואשות בן זוג וע"י רשימת מטרות לשנה החדשה היא מנסה (לשווא) גם לצאת ממעגל המעשנים, שותי האלכוהול בכמויות מופרזות ואף לשוות לעצמה מראה חטוב ורזה. ג'ונס נהיית אובססיבית לגבי הנקודות האלה בחייה, היא מגיעה למצב שהיא נדלקת על הבוס בעבודתה ואף מנהלת עימו קשר רומנטי, יחסית אפלטוני, שמביא בסופו של דבר לזוגיות אומללה. את עולמה מקיפים חבריה הקרובים, משפחתה המבוססת יחסית וחברי משפחתה שלא מפסיקים לנדנד לה בנוגע לבן זוג רציני לחיים והקמת משפחה – נדנודים שמשפיעים באופן ישיר על קבלת ההחלטות שלה.


יום יום בריג'ט דואגת למלא את היומן שלה במהלך היום שעבר עליה ולי חיי רווקה בריטית צעירה מעולם לא נראו משעממים יותר.


מעולם לא יצא לי לקרוא את הספר ואף לא לראות את הסרט שעובד בעקבותיו ולכן מקריאה ראשונית שלו אני יכולה לסווג אותו בסך הכל כספר בסדר. הוא אינו מצחיק עד דמעות ולא יגרום לי לא לעזוב אותו מהיד עד שאסיים לקרוא אותו, הוא גם לא קומדיה רומנטית מדהימה ששווה להזיל כמה דמעות ריגשיות בסוף הקריאה, זאת למרות הביקורות המהללות על הספר הזה. מאמינה שאולי הסרט נראה יותר כקומדיה רומנטית משעשעת ובזמני החופשי אראה אותו.


היה דבר עיקרי שהפריע לי בספר הזה – האובססיה בנוגע למשקל. בואו נסתכל על העובדות – בריג'ט ג'ונס, בחורה בשנות ה-30 לחייה, נעה בממוצע של 57 ק"ג והדבר היחיד שהיא טורחת לעשות זה לדבר על כמה שהיא שמנה, כמה צלוליטיס יש לה בירכיים ומגיעה אף למצב שהיא מרעיבה את עצמה! אני מבינה שאולי אי שם בשנת 1999 הדימוי העצמי של הנשים היה על פי סטנדרט מסויים ולא הייתה את ההבנה שיש לנשים לגבי משקל וגוף כפי שיש היום אבל כל בר דעת ידע שמשקל כזה הוא ממש ממש ממש לא מצב של השמנה. עכשיו, אני מבינה שיש כאן בעיה של בחורה שגם ככה הבטחון העצמי שלה ברצפה ורואים שיש כאן בעיה של דימוי עצמי והיא מנסה לפצות על כך בזה שהיא "תרזה" עוד – אבל הנקודה הזו מועברת בצורה מאד גרועה בספר ויכולה להשפיע על דימוי עצמי של נשים אחרות. בטח ובטח כשמדובר בהתגאות בהרעבה כפי שהיה בספר.


לסיכומו של ספר, הספר יצא שוב במהדורה חדשה השנה, זאת בעקבות יציאת הספר השלישי בסדרה. כפי שאמרתי, הספר הזה נכנס בדיוק במשבצת של ספר טיסה קליל וחביב. מוזמנים להמתין בסבלנות לסקירת שני הספרים הבאים בזמן הקרוב.

» ביקורות נוספות של ראיה
» ביקורות נוספות על יומנה של בריג'ט ג'ונס - מהדורת 2015