ביקורת ספרותית על מכתבים לטליה מאת דב אינדיג
ספר מעולה

---

- - - - -


מי הייתם רוצים להיות, טליה או דב?
אני הייתי בוחר בטליה. הייתי רוצה להיות אדם עם שאלות שמחכה לו בדואר אדם עם תשובות. הייתי רוצה לחפש תשובות לשאלות, אולי גם למצוא את חלקן. לא להתמודד לבד מול שאלות ללא מוצא, מול קשיים לא סלולים.


טליה, בחורה בשנה האחרונה לתיכון, מגיעה לסמינר 'גשר' ומשם מחליטה באומץ לשלוח מכתבי שאלות והתעניינות על היהדות לדב - בחור ישיבה במסלול "הסדר", אדם אינטלגנט ומשכיל, אך בראש ובראשונה אדם מאמין. דב הי"ד נהרג במלחמת יום כיפור (ע"ע 'תיאום כוונות'), וכך נקטעו כתיבת המכתבים שארכו כשנתיים.

אולי האוטנטיות הגדולה של הסיפור היא העובדה שטליה נשארה כשהייתה, לא שינתה את דרכה בחיים. עד היום, טליה (שם בדוי) חיה באמונתה ללא מימוש דתי. זו הסיבה שהספר לא מצטייר בעיני כספר להחזרה בתשובה, וזו אחת הסיבות שהתחברתי אליו כל כך.

טליה ודב דנים בשאלות של כולנו - -
האם אפשר להאמין בא-לוהים בלי דת, האם המסורת היהודית חשובה ונחוצה גם ללא מאמינים, האם יש חשיבות לתא המשפחתי והאם חיים מעורבים בין גברים לנשים פוגעים בו.
מדוע דתיים עושים מעשים מוזרים ופרמטיביים, ואיך התנ"ך יכול להיות משעמם בדרך לימוד אחת וחי וממשי באחרת.

השאלות של טליה מצויינות לטעמי, ואני חושב שדב מדייק בהרבה מתשובותיו. למדתי הרבה משניהם. ללא ספק, זהו אחד הספרים היותר חשובים לי.
מאחל לעצמי לקבל את האומץ של טליה ואת הבהירות של דב. וגם לכם, אם חפצתם בכך.

» ביקורות נוספות של Command
» ביקורות נוספות על מכתבים לטליה