ספר מעולה על גורל יהודי פאריז במלחה"ע השניה, ובעיקר על המצוד המזעזע שאירע ביולי 1942 באחד מרובעי העיר. למרות זאת, לדעתי, השתלשלות העלילה העיקרית קצת בנאלית וצפויה. ניתן היה לפתח עלילה קצת יותר מתוחכמת שהיה מוסיפה כמה נקודות אור לאווירה הקודרת. הספר מתאר בדייקנות כיצד רוב האוכלוסיה הלא-יהודית היתה אדישה לגורל היהודים שנלקחו למותם, וכיצד צאצאיהם ממשיכים גם כיום לטשטש ולהכחיש את שיתוף הפעולה הרב עם הצורר הנאצי. בעיקר מודגש שיתוף הפעולה המדהים של המשטרה הצרפתית באיסוף היהודים, הובלתם למחנות מעבר ואף התאכזרות אליהם באותם מחנות. יש בספר תיאורים קשים, בעיקר בנוגע לילדים קטנים שהופרדו מהוריהם, תיאורים שקשה לקרוא אך מוסיפים אמינות רבה לספר.
חבל מאוד שהמחברת קופצת בחציו הראשון של הספר בין העבר להווה בכל פרק, דבר שמקשה על הקורא בהבנת רצף העלילה ויוצר תחושה של הבזקים וסחרחורת, גם אם אתה לא חולה באפילפסיה... נכון שיש לכך סיבה, אלא שניתן היה להסתפק בריכוז של כמה פרקים על העבר, חזרה לכמה פרקים על ההווה וחוזר חלילה.













