עיירת פמגוסטה, שנת 1974, ימים זוהרים, מלאי תיירות באי קפריסין, אהבה ללא גבולות ואווירת שלווה ואושר סביב. מתחת לפני השטח מתחילה מלחמה אתנית בין הקפריסאים הטורקים לקפריסאים היוונים, מה שמוביל את טורקיה לפלוש לקפריסין ולהשמיד כפרים, משפחות וחיים שלמים במחי יד.
תחת המעטה הזה אנו זוכים להכיר שלוש משפחות – משפחת פפקוסטה, בעלי שני בתי מלון יוקרתיים בפמגוסטה, זוג מכובד מאד בעיירה החיים אורח חיים יקר ונהנתני להחריד אך עם זאת גם בעלי שאיפות גבוהות, במיוחד מצד הבעל. המשפחה השנייה הינה גאוגריו, משפחה קפריסאית ממוצא יווני, ממעמד נמוך מעט ממעמד הביניים אשר מנסים לשרוד את החום הקפריסאי ואת המציאות המתהווה. המשפחה השלישית היא משפחה אזקאן, משפחה קפריסאית ממוצא טורקי חברים יחסית טובים של משפחת גאורגיו.
בימים הראשונים של שנת 1974 המשפחות ממשיכות בשגרת חייהן מבלי הפרעה חיצונית, אך ככל שהימים עוברים המציאות מתבהרת – המלחמה המתהווה בין הטורקים ליוונים תופסת תאוצה, העיתונים מתמלאים בידיעות אודות רדיפות, רצח, פלישות קטנות וניסיון להשיג הסכם מדיני כלשהו שישמור על השקט דבר שמחלחל לאט לאט לחיי אזרחי האי ומשפיע על אורחות חייהם.
הבסיס לסיפור וליחסים בין שלוש המשפחות הוא מלון הסנרייז – הזריחה, שנמצא בבעלותם של משפחת פפקוסטה. במלון הזה אנו עדים להתרחשויות הרגילות של חיי המשפחות, ההתנהלות באי, משולש אהבים שנוצר במלון בין גברת פפקוסטה, אפרודיטי, לבין בן משפחת אזקאן, מרקוס הטורקי ואנו גם מכירים את התנהלות ויחסי המשפחות אזקאן-גאוגריו מצד נשות המשפחות שעובדות במספרה במלון. מצד שני, אנו נחשפים גם לכיצד המלון הוא בעצם נקודת החיבור בין כל המשפחות בזמן שהטורקים פולשים לעיר, בוזזים, רוצחים ומשמידים כל זכר ליופי שהיה שם קודם לכן והמלון נשאר עומד על תילו ומספק את ההגנה הדרושה לשתי המשפחות שנשארו על האי.
הסיפור הוא מרקחה של מערכות יחסים. היסלופ יצרה בסיס – מלון יוקרתי ומשם המשיכה לטוות קשרים מגוונים בין כלל הדמויות, הן יחסי אהבה ושלום והן יחסי איבה ושנאה שלעיתים הגיעו לנקודות שיא מפתיעות מאד.
כל זמן הקריאה בספר הרגשתי פרווה. לא הצלחתי לאהוב את הספר עד כדי כך שלא יכולתי להניחו מהיד ומצד שני מאד אהבתי לקרוא על אורח החיים הקפריסאי, על יחסי האנוש שנרקמו ועל פיסת היסטוריה מאד מעניינת שלא יצא לי להכיר לפני. ההתנגשויות האלה, של עלילה המשלבת היסטוריה מעניינת בין חוסר היכולת ליצור דמויות עמוקות מספיק ולטעת תחושת קרבה לאחת מהדמויות ממש העיקה עליי ועד עכשיו אני לא מצליחה להבין אם אהבתי את הספר או לא. בנוסף לזה, משום מה הפריעו לי מספר נקודות שיא בספר שמאד הפתיעו אותי לא בגלל שהן היו נקודות שיא אלא בגלל שהן סופרו בבנאליות מפחידה, מבלי לנסות ליצור מתח לפני.
אם נסכם הכל בשורה, זהו ספר טוב, שדורש שמישהו יפיח קצת חיים בדמויות ועם זאת מאד מעניין ופותח אופקים חדשים בנוגע לפיסת היסטוריה שאני לפחות לא הכרתי לפני כן. מאד נחמד!
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
