ביקורת ספרותית על דם האולימפוס - גיבורי האולימפוס #5 מאת ריק ריירדן
ספר מעולה

---

אני עדיין לא מאמינה שגמרתי את הספר ואת הסדרה.
אני לא מאמינה שזהו אני נפרדת מכל הגיבורים שליוו אותי עשרה ספרים.
אז לפני שאני כותבת לכם את הדעה שלי על הספר בואו ניפרד כמו שצריך מכל הדמויות הראשיות והמשניות.
קודם כל בואו נתחיל בראשיות שאני אוהבת במיוחד:
אז פרסי אני לא מאמינה שאני כותבת את זה אבל ביי אתמול נפרדנו לתמיד כי לפני פחות מיממה גמרתי את הספר האחרון ואנחנו נפרדים ממך ומחבריך וכמובן מעולמכם המופלא שעשה לי רק טוב.
עכשיו אנבת' אני אומרת לך ביי ושאני תמיד קינאתי בך על היחסים שלך עם פרסי אבל אחרי הכל את פשוט מדהימה שאני לא יכולה לכעוס עלייך בעיקר לקראת הסוף אז ביי אנבת' וכנראה לתמיד.
טוב ליאו אני מזהירה מספויילר ענקי בפרידה ממך כי באמת מה שעשית בספר היה מדהים
אז ליאו מה אני יכולה להגיד לך? אתה מתת וגרמת לכך שהדרקון המכני שלך יזריק לך את מרפא הרופאים וכל זה פשביל קליפסו זה פשוט מדהים ואני מצטערת שאין המשך ושאני לפחות אראה את ההמשך שלך ושל קליפסו אבל ביי ליאו ושוב פעם כנראה לתמיד.
עכשיו נלך אל פייפר, בת אפרודיטה הכי נחמדה, אפילו יותר מסלינה שפגשתי את פשוט מגניבה בטירוף ואיך זה שאבא שלך שחקן קולנוע ואת בת של אלת האהבה אבל בכל זאת את לא סנובית אני מעריכה אותך אז ביי פייפר מקווה שנתראה שוב.
עכשיו הייזל טוב אז שלום לך הילדה עם הגיל הלא ידוע כי מה לעשות כל עניין השאול הזה פשוט מוזר אבל בכל זאת נכנסת לי ללב ואני אוהבתכ אותך אז ביי הייזל.
טוב פרנק, מה אני אגיד עלייך חצוי רומאי קנדי-סיני שכמוך אתה פשוט מסובך מבחנת מה אתה, במובן המילולי, אני בחיים לא אבין מה אתה ויש סיכוי שחיה שעוברת לידי ברחוב היא אתה טוב ביי פרנק.
עכשיו נלך לדמות הכי פחות אהובה עליי ג'ייסון תשמע אני לא אוהבת אותך אתה נמצא כמחליף של פרסי וזה לא מוצא חן בעיני אז שלום ולא להתראות בן יופיטר שכמוך.
טוב עכשיו הביי האחרון שלי מוקדש לניקו שבאמת מדהים, הוא וכל הסבל שעבר בחייו טוב אז ביי ניקו ואני מקווה שלא תסבול עוד.
טוב עכשיו אחרי מחרוזת הביי אני אגיד מה דעתי על הספר.
קודם כל בספר הזה הדגש על ג'ייסון יותר מדי גדול והוא ממש נמצא כאן עת תקן מחליף של פרסי, למרות שפרסי נמצא שם וזה מעצבן אותי כי מה לעשות אני תמיד אראה את פרסי כמנהיג ולא את ג'ייסון.
טוב עכשיו נלך לעלילה בספר יש קטעים שבהם אני פשוט שמחה שריק קיים אבל יש קטעים שבא לי לרצוח אותו כי מה לעשות הוא פשוט מרושע כמו למשל

~אזעקת ספויילר~

למשל הפתיחה של הפרק האחרון אני באמת חשבתי שליאו מת וכמעט היה לי התקף לב אבל אז הבנתי את התוכנית שלו ונרגעתי אבל בכל זאת זה היה מרושע

~סוף ספויילר~

טוב אני ממש אהבתי את הקטעים מנקודת מבט של ריינה ואיך שראיתי אותה ממש השתנה בעקבות הספר כי היא באמת מדהימה, היא והסיפור שלה כי זה באמת היה עצוב.
טוב אז חברים אם לא שמתם לב רוב התגובה הייתה מוקדשת לפרידה מהדמויות הראשיות אבל אני פשוט לא יכולה ככה אז עכשיו יש פרידה מהדמויות המשניות:

אז קודם כל ריינה שהזכרתי למעלה ממש נהנתי ממך בספר ואני ממש אהבתי אותך אז ביי.
המאמן הדג' אוקיי מה יש לי לומר אתה פשוט חידה מצד אחת אתה פשוט דורש 'מוות' מצד שני אתה נשמע לי כמו אבא מעולה לשכחתי את השם של הבן שלך אני פשוט מרושעת טוב ביי חידה.
טוב אני אפרד ברשותכם מדמויות שהופיעו ממש קצת בסדרה הזאת והרבה בקודמת אז קודם כל גרובר ביי סאטיר שממש קודם ממגורש לאדון הפרא טוב ביי.
עכשיו לרייצ'ל האורקל (~ספויילר~ שכנראה כבר לא אורקל ~סוף ספוילר~) שפעם שנאתי אני חייבת להודות מאז שאת לא אופציה לפרסי אין לי בעיה איתך טוב אז ביי.
אוו עכשיו נגיד שלום לטייסון מה אני צריכה להגיד חוץ מ'דגי פוני' טוב ביי קיקלופ חמוד שכמוך.
עכשיו בואו נלך אל החברה של טייסון אלה ביי הרפיה מדקלמת נבואות שכמוך.
טוב ועכשיו נגיד לכם ביי ששרדתם את כל זה ביי,
יובל

» ביקורות נוספות של יובל-פרסבת'
» ביקורות נוספות על דם האולימפוס - גיבורי האולימפוס #5