ביקורת ספרותית על שומרת אחותי מאת ג'ודי פיקו
ספר בסדר

---

לכאורה, דרוש הרבה אומץ כדי לעסוק בכל מה שעוסק הספר הזה.
הורים שעומדים מול ילדה חולה וכואבת. היחסים בין האחים במשפחה עם ילד חולה.
איך יכולים ההורים להתמודד עם הילדים ה"רגילים" ובעיותיהם ה"רגילות" כאשר יש ילדה אחת עם בעיות "אמיתיות"?
ואלו יחסים נוצרים בין האחים?
ועל כל זה עוד נוספת המערבולת של הילדה שבאה לעולם במיוחד כדי לעזור לאחותה להחלים... איך היא מרגישה? ומה הלאה?
לוותר על כליה כדי להציל את אחותה?
איך אפשר לבקש כזה דבר, בידיעה איזו השפעה דרמטית יכולה להיות לזה על החיים שלה?
ואיך אפשר לא לבקש כזה דבר, כשחיי אדם, בת ואחות, מוטלים על הכף?
ומה זה עושה ליחסים בין האחיות?
נושאים כבדים, מדכאים, מעוררי קונפליקטים.
באמת צריך המון אומץ, או... המון רצון לכתוב רב מכר.
למרבה הצער, לג'ודי פיקו היה בעיקר את השני.
וכן, כאן יתחילו הספוילרים.
כי בסופו של דבר, ג'ודי פיקו לא הולכת עד הסוף.
בסופו של דבר היא בכלל לא רוצה להתמודד עם הדילמות האלו.
בסופו של דבר יש לנו קיטש מתקתק, משפחה שבה כולם אוהבים אחד את השני כל כך ומוכנים לעשות הכל האחד למען השני.
לתרום כליה או לחילופין, לתבוע את ההורים.
האח הפירומן בכלל לא סובל מהזנחה הורית, מה פתאום. רק מדאגת יתר לאחותו.
היחסים בין האחים, בעצם, הם מושלמים, וזה בהחלט אפשרי ויתכן, אבל כשזה מגיע על תקן הפואנטה בסוף הספר - אין שום דיון במורכבות, בקושי, בדרך שעברו ההורים והאחים כדי להגיע למצב הזה.
הספר יוצר מצג שוא של אוירה מתוחה בין האחים ובין ההורים, כדי לספר לנו בסוף שבעצם אף אחד לא כועס על אף אחד, כולם אוהבים אחד את השני, אה, ואין שום צורך בדיון על המורכבות של הסיפור הזה, תודה שבכיתם, שלום.
ואם היה לנו ספק לרגע האם יש פה יותר מאשר ספר שנכתב על פי נוסחה לכתיבת רבי מכר, נוסף גם הרומן הקיטשי להבחיל בין עורך הדין והאפוטרופסית של אנה, שמהווה שלט ניאון מהבהב שצועק "אני רב מכר נוסחתי!" רק למקרה שלא שמנו לב.

» ביקורות נוספות של רויטל ק.
» ביקורות נוספות על שומרת אחותי