ספר לא משהו

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 29 בינואר, 2015
ע"י מורי
ע"י מורי
הספר שלפנינו הוא מותחן דיסטופי, לא מפותח במיוחד, לא אמין ולא מתוחכם. למעשה, אין בו ולו תכונה אחת טובה.
האריס ניסה לבנות סיפור מתח על מה היה קורה לו גרמניה ניצחה בכל זאת במלחמה ובחר לפתוח את הספר כשבוע לפני יום הולדתו ה-75 של הפיהרר, אדולף היטלר. ובדיוק במועד זה מתגלה גופתו של אחד מבכירי המשטר, בוהלר, שהיה אחד ממשתתפי ועידת ואנזה. ועידה זו ידועה לשמצה כוועידה בה דנו בפתרון הסופי לבעיית היהודים.
זאווייר מארץ' מגיע ראשון בתור חוקר הקרימינלפוליציי, הקריפו, לזירת הרצח/התאבדות. בתחילה לא ברור באמת מה קרה שם, אבל אז מתברר שיש עוד נרצח/מתאבד ובהמשך אפילו מתגלים כאלה מהעבר, לכולם קשר והוא... נחשו ניחוש אחד? טוב, קבלו שישה מיליון ניחושים.
מארץ' שירת בצוללות בעת המלחמה בה, כאמור, ניצחה גרמניה. הוא היה לוחם צעיר ולא ידע מה קורא אי-שם במזרח, המקום אליו הובאו היהודים. פתאום העבר הנוראי עולה וצף, ולא רק הוא עוסק בפרשה כי אם עיתונאית צעירה בשם צ'רלי מגווייר.
השנה היא 1964, רוב אירופה נשלטת ע"י המשטר הנאצי ובראשו היטלר. המספר מנסה להכניס אותו, ללא שום הצלחה, לאווירה של אימה. יש פרצופים קשוחים, יש מדי גסטאפו, אבל הכל סטרילי, מעושה ונטול אמינות אפסית. מארץ' החוקר הופך למארץ' הנרדף בעקבות גילו הקשר בין האנשים המתגלים עכשיו לאלה שמתו במהלך עשרים השנים האחרונות, לבין היידריך הכל יכול. נו, שיהיה. מי שלא רוצה לבזבז זמנו על עוד דיסטופיה ירודה שיתרחק מהספר.
2 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
אליאב
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
מודה שהספר הכניס אותי לדיסוננס בין העקרונות שלי לבין התחושה מהקריאה בו. באופן כללי, אני לא סובל רומנים בלשיים, היסטוריה אלטרנטיבית או דיסטופיות, אבל הוא עדיין קריא ומשכנע.
|
|
רויטל ק.
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
לא קראתי...
נכנס לרשימת ה"מתישהו" :)
|
|
מורי
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
מישהו קרא כאן את הקנוניה נגד אמריקה? זה ספר מצוין באמת בז'אנר המדובר.
|
|
רויטל ק.
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
לא יודעת אם אפשר לומר שאהבתי את הספר
אבל בעיני הוא הדגים היטב את האופן בו המנצחים כותבים את ההיסטוריה, ולגמרי שכנע אותי שהמערב המזועזע ממאורעות השואה שנחשפו מיד לאר המלחמה, היה מוכן להעלים עין ולטשטש אם ההיסטוריה היתה מתפתחת אחרת, גרמניה היתה מנצחת במלחמה והיה נוצר צורך בשיתוף פעולה עם גרמניה הכובשת והמנצחת.
וגם עורר מחשבות עגומות על האופן בו הזעזוע, התיעוד והזכרון אולי לא תמיד היו מלאי כנות, עד כמה שהיינו רוצים לחשוב שהם נובעים מאמות מידה מוסריות נטו, ונבעו גם מצורך להצדיק את המלחמה ומחיריה. |
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
אני אהבתי את הספר.
לא חושבת שזו דיסטופיה - אבל בהחלט מציאות חלופית שהיא סיוט עבורנו. חשבתי גם שסיפור המתח משתלב טוב עם העולם המתואר בספר.
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
לא מסכים בכלל. זה ספר מצויין בעיני, ודווקא אמין ביותר.
|
2 הקוראים שאהבו את הביקורת