הביקורת נכתבה ביום שבת, 16 באפריל, 2011
ע"י אלון כהן
ע"י אלון כהן
מי שלא מכיר את דוסטויבסקי ומפחד ממנו יכול להתחיל מהספר הזה. הוא קצר יחסית ויש בו ציר עלילתי עיקרי אחד. הגיבור הראשי, אלכסי, משמש כמורה פרטי בפמלייתו של גנרל רוסי. הוא מאוהב בבתו החורגת, פולינה. המשפחה כולה שוהה בעיר הימורים פרי דמיונו של דוסטויבסקי, רולטנבורג.
הסיפור כולו נכתב בגוף ראשון, מפיו של אלכסי. אין לי מושג מדוע מתעקשים להדגיש את הקשר האוטוביוגרפי של דוסטויבסקי דווקא לדמות הזו, מבין הדמויות הרבות שהוא יצר. נדמה לי שהן קרובות אליו ולאירועים בחייו באותה מידה.
רוב הדמויות בספר מוטרדות מבעיות כספיות. חלקן ספגו הפסדים כבדים ברולטה. שגעון ההימורים נוגע בכולם, בלי יוצא מן הכלל, אפילו ב"סבתא", שהגנרל מחכה למותה כדי לקבל את הירושה שלה ולהתחתן עם העלמה בלאנש. שגעון ההימורים של הסבתא הוא הגזמה קומית ואחד החלקים הטובים בספר.
אני לא חושב שהספר הוא ניתוח פסיכולוגי של תופעת ההתמכרות להימורים, וטוב שכך. אלכסי עצמו לא מתקרב לרולטה עד שהוא צריך להשיג כסף בשביל פולינה. האהבה ביניהם היא גרעין הסיפור.
העובדה שמדובר בספר קצר יחסית מאפשרת לגלות חלק מהסודות הטכניים של דוסטויבסקי. עיקר ההנאה שלי נבעה מהאופן שבו הוא בנה את הדמויות, מתוך נקודת מבטו של אלכסי, את מערכות היחסים ביניהן ולאחר מכן שיחק עם מערכות היחסים הללו.
דוגמה אחת, מערכת היחסים בין אלכסי לגנרל. אלכסי מתחיל כמשרת שלו. אחרי שפולינה מאלצת אותו להתנהג בצורה מביכה מול אציל מקומי הגנרל מפטר אותו. הסבתא מגיעה והופכת את אלכסי ליד ימינה והגנרל שוב צריך להתחשב בו ובנוכחותו. אחרי שאלכסי זוכה בסכום כסף גדול הוא אפילו לוקח לגנרל את המאהבת שלו, בלאנש, ונוסע איתה לפאריס. כיוון שאלכסי לא אוהב את בלאנש ונוסע איתה רק כדי להכאיב לפולינה, שסירבה לקבל את כספו, הוא מוותר על בלאנש בסופו של דבר ועוזר לה להתחתן עם הגנרל שהופך לשבר כלי, אך עדיין נוהג באלכסי כאילו זה משרתו.
מי שיעקוב אחרי מערכות היחסים של אלכסי עם שאר הדמויות, יוכל להנות מהספר. זה המקום שבו מתבטאת היצירתיות של דוסטויבסקי, המספר, בורא הדמויות.
12 קוראים אהבו את הביקורת
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
