ביקורת ספרותית על מצדיעים לך, בילי לין! מאת בן פאונטן
ספר טוב

---

בילי לין בכלל לא התכוון להגיע לצבא. הוא היה בסוף התיכון כשאחותו עברה תאונת דרכים קשה, ואם לא היה לה מספיק אז כמה ימים אחרי התאונה החבר שלה החליט לבטל את האירוסין. לבילי זה היה יותר מדי, הוא תפס לום וחיסל את המכונית של החבר לשעבר וכשזה ניסה לעצור אותו בילי רדף אחריו עם הלום. השופט בבית במשפט נתן לבילי להחליט: כלא או צבא. בילי בחר בצבא. ועכשיו עונד בילי את עיטור לב הארגמן ואת עיטור כוכב הכסף. גם החברים ביחידה שלו 'בראבו' קיבלו את כוכב הכסף. וזה בזכות צוות טלוויזיה שהגיע במהירות לאזור הקרב שבו לחמה היחידה והצליח לצלם כמעט את כל מה שהתרחש ובעיקר לשמוע "על חם" על מה שקרה באותו מקום בעירק. עכשיו כשיחידתו של בילי מפורסמת בכל אמריקה, מקבלים חברי 'בראבו' חופשה של שבועיים לקבלת העיטורים מהנשיא ולסיבוב בעוד מקומות שם רוצים להציג אותם לראווה כסמל לאמריקה גאה. והיה גם מפיק טלוויזיה אחד שהחליט שהקרב של 'בראבו' ראוי להפקת סרט והוא מיהר לשלוח ליחידה הצעות לסרט וגם לכסף והכי חשוב הוא שלח לימוזינה שתסיע אותם בארצות הברית ממקום למקום (לא כולל טיסות).
וכך מוצאים בילי וחבריו את עצמם מול אמריקאים שכל מה שהם יודעים על המלחמה ספוג בתעמולות פוליטיות או שהם בעלי רצון להאדיר את עצמם על חשבון רווחתם של החיילים. חיילים שצריכים לחזור לעירק לעוד שנה כשלהם עצמם לא ברור מה הם עושים שם.
הספר הזה מציג את ארצות הברית במערומיה. כך למשל בעוד בילי זוכה לאהדה מוגזמת מתמודדת משפחתו עם איבוד הבית בגלל ההוצאות הרפואיות שלהם, שעדיין לא נגמרו. וגם, למה מוכרז משחק הפוטבול כלאומי בזמן שהמארגנים של המשחקים הם איגודים פרטיים, שמנצלים את 'הלאומי' להצגת החיילים. ובכלל מי צריך ללכת למשחקים שעולים מאות דולריים כשגם במגרש עצמו צופים כמעט כולם במשחק דרך מכשירי טלוויזיה ענקיים, ועוד לא כתבתי מילה על מערומיה של התעשיה ההוליוודית.
ובקיצור, אין אפילו אדם אחד שיודע מה אמריקה עושה בעירק, אלא אם היא אוהבת להתהדר בגיבורים מתים.

» ביקורות נוספות של בת-יה
» ביקורות נוספות על מצדיעים לך, בילי לין!