“"הם חוזרים ואומרים תודה בהתלהבות גדלה והולכת, הם יודעים שהם טובים כשהם מודים לחיילים, והעיניים שלהם מתנוצצות מרוב אהבה לעצמם ולהוכחה הברורה הזאת לטוב שלהם".
וגם,
"הוא מתפתה להעלות את הנושא, אבל מה כבר אפשר להגיד חוץ מהכל?"
וגם,
"האקראיות הפסיכית היא מה שמורט את עצביך, העובדה שמה שמבדיל בין חיים, מוות ופציעה איומה הוא לפעמים לא יותר מלהתכופף לקשור את השרוכים בדרך לאוכל, לבחור את האסלה ש”
